המשיח צריך להיות נביא כמשה

אין ספק שמשה היה הדמות החשובה ביותר שהקב”ה הקים בעם ישראל עד לביאתו של מלך המשיח  – ישוע בן דוד.
תורת משה הקדושה אומרת לנו בצורה מפורשת שעלינו לחכות לדמות נוספת שתבוא בהמשך הדורות של עם ישראל.

משה רבנו בכבודו ובעצמו זכה להכריז בפני עם ישראל לפני כניסתו של העם לארץ המובטחת שנביא כמוהו עוד יפקוד את עם ישראל.

משה אמר לעם : “נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמונִי יָקִים לְךָ יְהוָה אֱלוהֶיךָ  אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן” (ספר דברים פרק י”ח פסוק טו).

 

דבר זה כל כך חשוב לעם ישראל, וה’ רוצה שנבין את החשיבות, לכן בפסוק יח’ של אותו הפרק הקב”ה בכבודו ובעצמו מודיע לעם בצורה ברורה ומפורשת על ביאתו של אותו נביא כמשה
 “נָבִיא אָקִים לָהֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם כָּמוֹךָ וְנָתַתִּי דְבָרַי בְּפִיו וְדִבֶּר אֲלֵיהֶם אֵת כָּל-אֲשֶׁר אֲצַוֶּנּוּ”.
בספר מתי שבברית החדשה פרק י”ז פסוק 5 ישוע מלך המשיח נמצא על הר גבוה וירדו אליו מהשמיים אליהו הנביא ומשה רבנו למפגש בפסגה.
אז נשמע קול של ה’ מן השמיים “זה בני אהובי אשר בו חפצתי, אליו תשמעון” שימו לב להקבלה בין “אליו תשמעון” שבספר דברים י”ח למתי י”ז.

משה רבנו הוא דמות מרכזית בהיסטוריה ובהווה של עם ישראל. רק דמות מאוד ספציפית יכולה להיכנס לנעליים שלו.
לכן אם אני טוען שישוע בן דוד מלך המשיח הוא אותו נביא כמשה אני חייב להציג הקבלות מחייו של משה לחייו של ישוע.
בתנ”ך אפשר למצוא מספר מעומדים שיכולים, אולי, להתקרב קצת להגדרה של נביא כמשה.
אולם רק ישוע בן דוד עומד בקריטריונים הנדרשים למי שראוי להיות אותו נביא כמשה. נביא שגם משה וגם הקב”ה הכריזו עליו שהוא בוא יבוא.

נביא כמשה – הסכנה שלאחר הלידה

ידוע שבתקופה שמשה נולד, פרעה האכזר ציווה להרוג את כל הילדים הזכרים שנולדו בקרב עם ישראל.
כנראה שפרעה הבין שאם היהודים ימשיכו להתרבות הם בסוף ישלטו במצריים.
למרות הציווי הרצחני של פרעה משה ניצל ע”פ תוכניתו של הקב”ה. משה גדל בבית פרעה לאחר מכן ברח למדיין וחזר להושיע את עם ישראל מיד פרעה.

כשישוע בן דוד מלך המשיח נולד בבית לחם, המלך הורדוס, ששלט בירושלים באותה התקופה, ציווה לרצוח את כל הילדים ככתוב:
“יַּרְא הוֹרְדוֹס כִּי הֵתֵלּוּ בוֹ הַמְּגוּשִׁים וַיִּקְצֹף מְאֹד וַיִּשְׁלַח וַיַּהֲרֹג אֶת־כָּל־הַיְלָדִים אֲשֶׁר בְּבֵית־לֶחֶם וּבְכָל־גְּבוּלֶיהָ לְמִבֶּן־שְׁנָתַיִם וּלְמָטָּה לְפִי הָעֵת אֲשֶׁר חָקַר מִפִּי הַמְּגוּשִׁים׃
אָז הוּקַם הַנֶּאֱמָר בְּפִי יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא לֵאמֹר׃ קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי וּבְכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל־בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל־בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ” (ירמיהו יג יא)
“הם הלכו משם ומלאך יהוה נראה אל יוסף בחלום ואמר – קום, קח את הילד ואת אימו וברח למצריים והיה שם עד אשר אומר לך,
כי הורדוס יחפש את הילד כדי להשמיד אותו. הוא קם ולקח את הילד ואת אימו בלילה ויצא למצריים. שם נשאר עד שהורדוס מת,
כדי לקיים את אשר אמר יהוה ביד הנביא ממצריים קראתי לבני” (הושע יא א).

אז כאן אנו רואים שגם משה וגם ישוע היו בסכנת חיים שאיימה להשמיד אותם. אולם על פי עצת הקב”ה חייהם נשמרו.

נביא כמשה – לחם החיים

כאשר עם ישראל היה רעב במדבר הקב”ה סיפק להם דרך משה רבנו את האוכל. לחם שירד מהשמיים ושמו היה ‘מן’.
כל פעם כאשר בני ישראל היו זקוקים לנס על טבעי הם קיבלו אותו דרך משה רבנו.

מלך המשיח התייחס לסוגיית המן במדבר ואמר שכל אלה שקיבלו את הלחם הזה בסופו של דבר לא שרדו והקב”ה השמיד את דור המדבר (חוץ מכלב ויהושוע).
מלך המשיח ממשיך לומר שהוא למעשה לחם החיים, זאת אומרת שרק מלך המשיח יכול לספק לנו לחם רוחני שיכול לתת לנו הבנה וחיי עולם.
רק דרכו אנחנו יכולים להיות שבעים ורווים מדבר אדוני בחיינו.

בנוסף ישוע האכיל כחמשת אלפים איש על שפת הכינרת. לא היה שם אוכל חוץ מחמש ככרות לחם ושני דגים. אולם כך הכתוב אומר
” לקח ישוע את חמש ככרות הלחם ואת שני הדגים ולאחר שנשא עיניו השמימה וברך עליהם בצע אותם ונתנם לתלמידיו להגיש לעם.
הכל אכלו וממה שנותר להם נאספו שנים-עשר סלים.” (על פי בשורת לוקס פרק ט’)

ישוע עשה את נס הלחם והדגים שמקביל לנס המן של משה. ממעט מאוד נהיה בשפע לחמשת אלפים איש.
ברוך הבא בשם ה’ ישוע בן דוד מלך המשיח של עם ישראל.

נביא כמשה – משמעות השם

השם של משה זהו שם עם משמעות מאוד עמוקה. הרי לאחר שמשה נולד, אמו שמה אותו בתיבה בתקווה שהוא יגיע לידיים טובות.
אכן התיבה צפה בהדרכת הקב”ה והגיעה לידיה של בת פרעה. בת פרעה נתנה לתינוק את השם-משה מפני שהיא משתה אותו מהמים,
כמו שכתוב בתורה הקדושה בספר שמות פרק ב’ פסוק י’ “ותקרא שמו משה ותאמר כי מן המים משיתהו”.

אנו יודעים כי בספר התנ”ך השמות של רבים מהגיבורים ניתנו לפי הייעוד שלהם בחייהם. כמו אברהם שהוא אב המון גויים,
ישראל = היה עם האל, יחזקאל = חזה את דבר האל ויש עוד דוגמאות רבות.

התוכנית של הקב”ה לגבי משה הייתה שהוא ימשה את עם ישראל מיד פרעה (שמות פרקים ב-ג).

משה הציל את עם ישראל מיד פרעה והקב”ה השתמש בו כדי למשות/להציל/להוציא את עם ישראל מהסבל במצריים.

לא ניכנס כרגע לכל פעולותיו של מלך המשיח ישוע. אולם מה שכן בספר הברית החדשה בבשורת מתי פרק א’ נאמר ליוסף האבא,
האפוטרופוס, של מלך המשיח כך ” ואתה תקרא את שמו ישוע כי הוא יושיע את עמו מחטאותיהם”.

המשמעות של השם של מלך המשיח והשם של משה רבנו היא אותה משמעות בדיוק:
משה = למשות, להציל, להוציא ממצריים.

ישוע = להושיע, להציל, להוציא מחטאותינו.

כאן אנו רואים שלנביא כמשה יש גם את אותה המשמעות של השם. מלך המשיח חייב להיות מישהו שבא כדי להציל אותנו.

נביא כמשה – קורבן דמים, הדרך לקבלת סליחת חטאים

לישוע היה תלמיד בשם שמעון. תלמיד שהבין בדיוק את המשמעות על כך שמלך המשיח צריך להיות נביא כמשה.
בדרשה שנשא שמעון בבית המקדש בירושלים כך הוא אמר: “אַךְ אֱלֹהִים קִיֵּם בְּדֶרֶךְ זֹאת אֶת אֲשֶׁר הוֹדִיעַ מִקֶּדֶם בְּפִי כָּל הַנְּבִיאִים —
שֶׁמְּשִׁיחוֹ יִסְבֹּל. לָכֵן הִתְחָרְטוּ וְשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה כְּדֵי שֶׁיִּמָּחוּ חֲטָאֵיכֶם, לְמַעַן יָבוֹאוּ יְמֵי רְוָחָה מִלִּפְנֵי אֲדֹנָי וְהוּא יִשְׁלַח אֶת אֲשֶׁר יֻעַד לָכֶם מִקֶּדֶם,
אֶת הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ, אֲשֶׁר צָרִיךְ שֶׁיְּקַבְּלוּ אוֹתוֹ הַשָּׁמַיִם עַד עֵת הַשָׁבַת הַכֹּל לְתִקּוּנוֹ, דָּבָר שֶׁאֱלֹהִים דִּבֶּר מֵעוֹלָם בְּפִי נְבִיאָיו הַקְּדוֹשִׁים.(ישעיהו סה’ יז’-יט’)
הֵן מֹשֶׁה אָמַר אֶל אֲבוֹתֵינוּ: ‘נָבִיא יָקִים לָכֶם יהוה אֱלֹהֵיכֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיכֶם, כָּמוֹנִי; אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן כְּכֹל אֲשֶׁר יְדַבֵּר אֲלֵיכֶם.
וְהָיָה כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תִּשְׁמַע אֶל הַנָּבִיא הַהוּא וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ.'(דברים יח’ טו’-יט’) וְכָל הַנְּבִיאִים מִשְּׁמוּאֵל וְאֵילָךְ,
כֻּלָּם דִּבְּרוּ וְהוֹדִיעוּ עַל-אוֹדוֹת הַיָּמִים הָאֵלֶּה. אַתֶּם בְּנֵי הַנְּבִיאִים וּבְנֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת אֱלֹהִים עִם אֲבוֹתֵינוּ בְּאָמְרוֹ אֶל אַבְרָהָם:
‘וְנִבְרְכוּ בְּזַרְעֲךָ כָּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה.'(בראשית יב’ ג’//כב’ יח’) לָכֶם רִאשׁוֹנָה הֵקִים אֱלֹהִים אֶת עַבְדּוֹ וְשָׁלַח אוֹתוֹ לְבָרֵךְ אֶתְכֶם,
בְּשׁוּבְכֶם אִישׁ אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה.” (מעשי השליחים ג’ 18-26)

דרשה מצוינת! אנחנו עם ישראל ויש לנו ברית עם הקב”ה. לכן חשוב מאוד שנבין את מסגרת הברית.
על כל אחד מאתנו ללמוד בעצמו מה הכתובים אומרים על מלך המשיח שאותו ה’ שלח כדי שתיסלל לנו הדרך לחזרה בתשובה.
הרי אין ברית של חזרה בתשובה ללא קורבן דמים על פי ברית משה.
מלך המשיח שהוא נביא כמשה מספק לנו את אותו קורבן הדמים בדמותו שלו כדי שנוכל לשוב מדרכנו הרעה.

נביא כמשה – אם יש ברית משה גם על המשיח להביא ברית בין ה’ לאדם

אחד מהדברים הכי חשובים שמשה הביא לעם ישראל זו ברית סיני.
מי שטוען או טוענים עליו שהוא המשיח הוא צריך להיות נביא כמשה וחייב שהקב”ה ישתמש בו כדי להביא ברית לעם ישראל.

מעמד הברית בהר סיני זהו אירוע שבו הקב”ה כרת ברית בין עם ישראל לבינו בתיווכו של משה רבנו (ספר שמות פרק כד’ ).

מלך המשיח שהוא נביא כמשה חייב להביא ברית לעם ישראל. כל ברית בין אלוהים לעם ישראל היה נחתם בדם.
ראה ברית בין הבתרים (אברהם), ברית משה והברית החדשה שנחתמה בדמו של ישוע מלך המשיח.

ישוע מלך המשיח הביא ברית לעם ישראל. הברית החדשה ככתוב בנבואתו של הנביא ירמיהו בפרק ל”א פסוקים לא-לד
“הנה ימים באים נאום ה’ וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה : לא כברית אשר כרתי את אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ מצריים
(לא ברית משה) אשר המה הפרו את בריתי ואנוכי בעלתי בם נאום ה’ : כי זאת הברית אשר אכרות את בית ישראל אחרי הימים ההם נאום ה’
נתתי את תורתי בקרבם ועל ליבם הכתבנה והייתי להם לאלוהים והמה לי לעם : ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמור דעו את ה’
כי כולם ידעו אותי למי קטנם ועד גדולם נאום ה’ כי אסלח לעוונם ולחטאתם לא אזכור עוד”.

כווווווווווווווולם יודעים, שהברית החדשה נקשרת לישוע. הקב”ה הביא דרכו את הברית לעם ישראל כאן בארץ ישראל בעיר הקודש ירושלים.

הברית שהקב”ה הביא דרך מלך המשיח, זו ברית שדרכה אנחנו יכולים לחזור בתשובה כי כולנו אנשים חוטאים.
זו ברית שכותבת את תורת אדוני על לבבנו (הרי אנחנו מצווים לעבוד אותו בכל לבבנו)  -זו ברית שנותנת לנו שלום ולב חדש.

נביא כמשה – בני חורין, חופשי מעבדות למצריים וחופשי לעבודות מהחטא

משה רבנו הוציא את עם ישראל ממצריים. הקב”ה השתמש בו כדי לשחרר את בני ישראל מעבדות לחירות.
כמו שנהוג לומר בערב פסח “עבדים היינו לפרעה , עתה בני חורין”.

משה הציל את עם ישראל והוציא אותם ממצרים, ובכך עם ישראל נהייה חופשי מבחינה פיזית – אין עוד פרעה שיכול לשלוט בבני ישראל ולשעבד אותם.

זהו בדיוק התפקיד של מלך המשיח ישוע בן דוד -להציל מעול החטא. הרי מבחינה רוחנית אנחנו משועבדים לחטא החי בתוכנו.
כמו שכתוב בספר ישעיהו הנביא פרק נ”ג: “כולנו כצאן טעינו איש לדרכו פנינו וה’ הפגיע בו את עוון כולנו”.

הרי יש בנו כאלה שמכורים לסיגריות, אלכוהול, טלוויזיה, פורנוגרפיה, אינטרנט, שקרים, יצר הרע, חלקנו עובדי אלילים,
חושבים מחשבות טומאה, ממרים פי הורים וסוטים מדרכו של הקב”ה. כל אחד והדרך המעוותת שבה הוא פנה.

כולנו חיים בחטא. לא משנה מה גודל הזקן או הציצית שלנו – אנחנו משועבדים לחטא. לכן מלך המשיח בא כדי לשחרר אותנו מחטאינו.
המשיח הגיע לשחרר אותנו מפני שאין ביכולתנו האישית את היכולת להשתחרר מחוק החטא.

משה בה להוציא אותנו מעבדות במצריים באופן פיזי, מלך המשיח בה לעשות זאת באופן רוחני. רוחנית אנחנו עדיין ב”מצרים” משועבדים לחטאים.

מלך המשיח נתן את עצמו כקורבן עבור החטאים שלנו. זו אהבה מושלמת. לא רק שהוא נתן את עצמו בעבור החטאים,
אלא שמלך המשיח קם ביום השלישי וניצח את המוות. דרך ניצחונו של מלך המשיח נסללה לנו הדרך לנצח כל חטא שקיים בחיינו.

הרי הקב”ה בעצמו אמר בתורה הקדושה “קדושים תהיו כי קדוש ה’ אלוהיכם”.

לכן שלח לנו הקב”ה את ישוע מלך המשיח כדי להשתחרר מהשעבוד לחטא ולחיות חיי קדושה לפני אבינו שבשמיים.

הרי על פי התורה הקדושה חייבים לשלם מחיר דמים (של קורבן) בעבור החטאים. הקב”ה רואה את דם הקורבן שמחסה על החטא (כמו הדם שבני ישראל שמו על המשקופים).

לכן הקב”ה ברוב חוכמתו השתמש במשה להוציאנו ממצרים מעבדות לפרעה ובמלך המשיח לשחררנו מעבדות לחטא.

נביא כמשה – התייחסותו של סטפנוס

לישוע היה עוד תלמיד צדיק ,שהבין את עניין הישועה של עם ישראל. שמו של הצדיק היה סטפנוס,
לפני שנהרג על קידוש השם עלה בידיו לתת דרשה שהתפרסמה בשם נאום סטפנוס. ניתן לקרוא את כולה בברית החדשה.

חלק מהדרשה מדברת על משה רבנו. למה על משה? מפני שסטפנוס הבין טוב מאוד שמלך המשיח ישוע בן דוד הוא נביא כמשה. הנה חלק מהדרשה :
“בָּעֵת הַהִיא נוֹלַד מֹשֶׁה, שֶׁהָיָה טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים. שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים גֻּדַּל בְּבֵית אָבִיו (שמות ב’ ב’) וְכַאֲשֶׁר הֻפְקַר אָסְפָה אוֹתוֹ בַּת פַּרְעֹה וְגִדְּלָה אוֹתוֹ לָהּ לְבֵן.(שמות ב’ ג’//ב’ י’)
מֹשֶׁה לֻמַּד בְּכָל חָכְמַת הַמִּצְרִים וְהָיָה בֶּן-חַיִל בִּדְבָרָיו וּבְמַעֲשָׂיו. כְּשֶׁמָּלְאוּ לוֹ אַרְבָּעִים שָׁנָה עָלָה עַל לִבּוֹ לִפְקֹד אֶת אֶחָיו בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
כִּרְאוֹתוֹ אִישׁ אֶחָד מֻכֶּה הֵגֵן עָלָיו וְנָקַם אֶת נִקְמָתוֹ שֶׁל הַנִּפְגָּע בַּהֲמִיתוֹ אֶת הַמִּצְרִי.(שמות ב’ יא’-יב’)
הוּא חָשַׁב שֶׁאֶחָיו יָבִינוּ כִּי עַל-יָדָיו יִתֵּן לָהֶם אֱלֹהִים תְּשׁוּעָה, אֶלָּא שֶׁהֵם לֹא הֵבִינוּ. בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הוֹפִיעַ בֵּינֵיהֶם כַּאֲשֶׁר רָבוּ, וּבִקֵּשׁ לְפַיֵּס אוֹתָם לְשָׁלוֹם בְּאָמְרוֹ,
אֲנָשִׁים אַחִים אַתֶּם, לָמָּה תָּרֵעוּ זֶה לָזֶה? אֲבָל הַפּוֹגֵעַ בְּרֵעֵהוּ הָדַף אוֹתוֹ וְאָמַר, ‘מִי שָׂמְךָ לְשַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ?(שמות ב’ יג’)
הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶתְמוֹל אֶת-הַמִּצְרִי?'(שמות ב’ יד’) בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה בָּרַח מֹשֶׁה וְהָיָה לְגֵר בְּאֶרֶץ מִדְיָן וְשָׁם הוֹלִיד שְׁנֵי בָּנִים.(שמות יח’ ב’-ג’)
כַּעֲבֹר אַרְבָּעִים שָׁנָה נִרְאָה אֵלָיו מַלְאָךְ בְּמִדְבַּר הַר סִינַי, בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה.(שמות ג’ ב’)
רָאָה מֹשֶׁה וְתָמַהּ עַל הַמַּרְאֶה, אַךְ כְּשֶׁנִּגַּשׁ לְהַבִּיט הָיָה אֵלָיו קוֹל אֲדֹנָי: ‘אָנֹכִי אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב.'(שמות ג’ ו’)
מֹשֶׁה נֶחֱרַד וְלֹא הֵעֵז לְהַבִּיט. אָמַר אֵלָיו אֱלֹהִים, ‘שַׁל-נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ, כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת-קֹדֶשׁ הוּא.(שמות ג’ ה’)
רָאֹה רָאִיתִי אֶת-עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרַיִם וְאֶת נַאֲקָתָם שָׁמַעְתִּי וָאֵרֵד לְהַצִּילָם; וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ מִצְרָיְמָה.'(שמות ב’ כד’//ג’ ז’-י’)
מֹשֶׁה זֶה, אֲשֶׁר כָּפְרוּ בּוֹ בְּאָמְרָם ‘מִי שָׂמְךָ לְשַׂר וְשֹׁפֵט'(***) — אוֹתוֹ שָׁלַח אֱלֹהִים בְּיַד הַמַּלְאָךְ הַנִּרְאֶה אֵלָיו בַּסְּנֶה, לִהְיוֹת לְשַׂר וְגוֹאֵל.
הוּא הוֹצִיאָם בַּעֲשׂוֹתוֹ אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וּבְיַם סוּף, וְכֵן גַּם בַּמִּדְבָּר בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה.(תהילים קה’ כז’-לו’//נחמיה ט’ יא’)
זֶהוּ אוֹתוֹ מֹשֶׁה אֲשֶׁר אָמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, נָבִיא מִקֶּרֶב אֲחֵיכֶם, כָּמוֹנִי, יָקִים לָכֶם יהוה.(דברים יח’ טו’)
וַאֲבוֹתֵינוּ לֹא רָצוּ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ כִּי אִם דָּחוּ אוֹתוֹ וּבִלְבָבָם שָׁבוּ מִצְרָיְמָה,(במדבר יד’ ג’)
בְּאָמְרָם אֶל אַהֲרֹן ‘עֲשֵׂה-לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ, כִּי-זֶה מֹשֶׁה אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה-הָיָה לוֹ.” (שמות לב’ א’//לב’ כג’)

על משה הלשינו שני היהודים כשהוא בא להפריד בניהם. העם שלו בגד בו למרות שהוא המושיע שלהם, ולכן הוא נאלץ לברוח למדבר ולשהות שם במשך 40 שנה.

מה חדש? גם היום אנחנו דוחים את ישוע מלך המשיח. אולם ביכולתנו להפסיק עם קושי ליבנו ולזמין אותו לשכון בתוך ליבנו כדי להפוך את מלך המשיח לחלק בלתי נפרד מחיינו.

נביא כמשה – סמכות עליונה

נושא האלוהות הוא נושא מאוד רגיש. רבים הם הספרים שנכתבו בנושא. השאלה הנשאלת היא :
“למה הקב”ה התכוון כאשר אמר למשה רבנו שהוא האלוהים של אחיו אהרון?”. הרי יש רק אלוהים אחד, אז איך זה שלאהרון היה שני אלוהים גם הקב”ה וגם משה .

הקטע המדובר מופיע בתורה הקדושה בספר שמות פרק ד’ פסוקים יד-טז:
“וַיִּחַר-אַף יְהוָה בְּמֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי יָדַעְתִּי כִּי-דַבֵּר יְדַבֵּר הוּא וְגַם הִנֵּה-הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ׃ וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו וְשַׂמְתָּ אֶת-הַדְּבָרִים בְּפִיו וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִם-פִּיךָ וְעִם-פִּיהוּ וְהוֹרֵיתִי אֶתְכֶם אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן׃”

הכוונה פה היא מאוד ברורה . המשמעות של המילה אלוהים בקטע הזה היא הסמכות העליונה.

אלוהים = הסמכות העליונה, משה = הסמכות העליונה של אהרון.

זה כמו שגם לשופטים ניתנה הסמכות העליונה והם נקראים אלוהים.

בדיוק באותה המידה מלך המשיח שהוא נביא כמשה נחשב לסמכות העליונה בימינו.
הרי גם דוד המלך הבין זאת -שהסמכות העליונה הוא אותו מלך המשיח. כמו שכתוב בספר תהילים פרק ק”י:

“לדוד מזמור
נאום ה’ לאדוני (לאדון שלי) שב לימיני
עד אשית אויביך הדום לרגליך ”

אפילו דוד המלך במזמור בפסוקים אלה הוא מקדיש למלך המשיח האדון שלו. הוא כתב שהקב”ה יתן למלך המשיח לשבת לימינו (נבואה שמתגשמת בימינו),
עד שכל האויבים שלא מקבלים את מלכותו יכניעו את קושי ליבם ויפלו לרגליו.

במילים אחרות מלך המשיח = הסמכות העליונה.

המשיח הוא נביא כמשה . אם משה היה באופן מסוים אלוהים (סמכות עליונה), אז גם מלך המשיח ישוע בן דוד צריך להיות האלוהים שלנו.
הסמכות שרק לו אנחנו נקשיב. הקב”ה שברא את הכול נתן את הסמכות הרוחנית ואת המסגרת של הברית בינו לבין בני האדם בידיו של מלך המשיח.

הרבה אנשים כבר הבינו את הנקודה הזו ולאחרים מאוד קשה לקבל את דבר התורה הזאת.

נביא כמשה – משפט האלוהים

כל אדם בעולם יהודי או גוי בסופו של דבר יעמוד למשפט לפני הקב”ה.

על פי תורת משה המשוואה מאוד פשוטה: קיימת את כל התורה קיבלת את הברכות, לעומת זאת אם נכשלת אפילו בדבר אחד אז זה כאילו שעברת על כל התורה.
מי שעובר על התורה יכרת מהקב”ה. כל מי שנכשל ישפט על פי תורת משה והתוצאה כתובה במפורש בתורה הקדושה.
לכן אם אי פעם נכשלת ועברת על התורה אז את/ה צריכ/ה סליחת חטאים. יש ברית שנותנת לנו את הסליחה המבוקשת.
אבינו שבשמים אוהב אותנו, ולכן שלח לנו את משיח צדקנו שנותן לנו את הפדיון הרצוי. מלך המשיח בעצמו אמר
“כי כה אהב אלוהים את העולם עד כי נתן את בנו יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו אלה ינחל חיי עולם.”

אנחנו שרים שאנחנו “מאמינים בני מאמינים”? כל מאמין שאוהב את הקב”ה צריך ללכת אחרי בן הקב”ה ישוע בן דוד מלך המשיח.

יש לנו 2 אפשרויות:

  1. להישפט בחומרה על פי תורת משה

  2. להישפט על פי החסד שנתן לנו הקב”ה במשיח.

הרי הוא בא להיות הפודה והגואל ולהציל אותנו מדין התורה ומעונש החטא.

כולי תפילה שהקב”ה יפתח את עיני הענווים שדורשים לדעת את דבר האמת.