ac2b95e2efa4067e68b3a475bed4e88b

זה לא סוד שאחד מהנושאים שתמיד בכותרות בישראל הוא תהליך "השלום" בין היהודים לערבים במזרח התיכון. כאשר הייתי ילד הייתי בטוח שעד שאני אתגייס לצבא כבר יהיה שלום ,ואני לא אצטרך להלחם. השנים עברו התגייסתי לצבא והשתתפתי בלחימה בדרום לבנון. גם היום 18 שנה לאחר השחרור שלי עדיין אין שלום וחיילי צהל נלחמים כדי לשמור על הביטחון של אזרחי ישראל. כיום אני מקווה שעד שהילדים שלי יתגיסו לצבא, אולי יהיה שלום? היום אני כבר לא חושב כילד ומבין את המציאות המורכבת של המזרח התיכון.

למרות המלחמות הרבות שמתרחשות במדינת ישראל אני כן ראיתי וחוויתי רגעים של שלום. לא שלום מזוייף, לא הסכם שלא שווה את הנייר שעליו הוא כתוב. אלא שלום אמיתי, שלום שנכנס ללב ושובר את מחיצת האיבה. שלום שהופך מציאות של שנאה למציאות של אהבה בין יהודים לערבים.

את הרגעים היפים והמיוחדים הללו אני חוויתי בקהילת תפארת ישוע בתל אביב. כאשר האמונה המשותפת בישוע המשיח היא הגשר ללבבות שבין היהודים לערבים.

אחד מהמורים האהובים עלי הוא יוסף חדד. רועה קהילה ערבי מהצפון שנמצא בקשר מצויין עם קהילת תפארת ישוע ובא ללמד באספת הקהילה מדי פעם. מה שאני אוהב ביוסף חדד זה לא רק את תוכן הלימוד. אלא בעיקר את היכולת שלו כערבי לתת ליהודים את ההרגשה כמה שהוא אוהב את עם ישראל.  לראות רועה קהילה ערבי שמגיע למרכז תל אביב לקהילה בעלת צביון יהודי. מגיע כדי ללמד, ולעודד, ולברך ולהתפלל עבורנו. לראות אותו כחלק מהמשפחה שלנו. זה מבחינתי שלום אמיתי.

עוד דבר מעניין זו הקהילה של יוסף חדד בצפון. קהילה שיש בה גם מאמינים מצבא דרום לבנון (צד"ל). בתקופה שישראל נלחמה באופן בקבוע באזור דרום לבנון, קמו כפרים שלמים של בעיקר נוצרים (וגם מעט דרוזים) שעברו רדיפות קשות מצד האוכלוסיה המוסלמית. הם ידעו שהסיכוי שלהם לשרוד בג'ונגל של המזרח התיכון הוא רק אם הם ילחמו לצד ישראל. כך קם צבא של שלושת אלפים לוחמים שנלחם ביחד עם צהל בשנות השמונים והתשעים וכגד ארגוני הטרור. בשנת 2000 ישראל יצאה ברצועת הביטחון שבדרום לבנון. ביום הזה הגיעו לגבול עם ישראל כששת אלפים פליטים של חיילים מצבא דרום לבנון ומשפחותיהם . הם השאירו את הכל מאחור, מצב שמאוד מזכיר את יציאת מצריים של העם היהודי. הם ידעו שמי שישאר מאחור חייו יהיו בסכנה.

4E8A8199

יוסף חדד והקהילה שלו שירתו ועזרו למשפחות שהגיעו מלבנון. לחלקם הקהילה הייתה כבית רוחני. לאחרים הם בישרו את בשורת המשיח ועזרו להם להסתדר בישראל. אנחנו בקהילת תפארת ישוע מאוד שמחים להיות חברים של הקהילה של יוסף בצפון וזה מבחינתנו רגעים של שלום אמיתי.

לפני כמה שבועות הגיעה לקהילה שלנו סופיה. בחורה שגדלה כמוסלמית בכווית שבמפרץ הפרסי. היא סיפרה לנו על שטיפת המוח שעשו להם כדי שיחיו בשנאה כלפי עם ישראל. בגיל 8 היא נסעה עם אבא שלה למצוות העלייה לרגל במכה שבערב הסעודית. באחד הימים הייתה פתאום התקהלות של אנשים והייתה שם אישה שיושבת על הבירכיים וכולה מכוסה בבגדים שחורים. לידה עמד מטיף מוסלמי שהכריז שהאישה הזו עברה על חוקי האיסלאם. בזמן הזה הייתה התקהלות גדולה מסביב לאישה. סופיה הייתה עם אבא שלה מאוד קרוב. ואז המטיף שלף חרב ומול כולם הוא כרת לאישה החוטאת את ראשה. סופיה נכנסה לחרדה והתחילה לבכות, אבא שלה אמר לה שזה מה שקורה לאישה שלא חייה לפי חוקי האיסלאם. לכן עליה להיות אישה מוסלמית טובה. סופיה סיפרה לנו את העדות שלה כיצד היא הגיעה לאמונה בישוע. מבחינתנו כיהודים זה כל כך מרגש לשמוע סיפור של בחורה שגדלה כמוסלמית מאוד אדוקה ובסופו של דבר בחרה ללכת כנגד הזרם ולהאמין במשיח ישוע. בסוף העדות שלה התפללנו כל קהילת תפארת ישוע עבור סופיה ועבור העולם המוסלמי כדי שיכיר את ישוע.

במהלך השנים הגיעו לקהילת לתפארת ישוע אנשים מאירן, מצריים, בית לחם, כווית, ועוד. כולם ערבים שכיום מאוד אוהבים את ישוע ואת העם היהודי. כאשר יש לנו קשרים של חברות בין יהודים לערבים על הבסיס של האמונה המשותפת שלנו במשיח ישוע. יש לנו גם הרבה תקווה שהרגעים של השלום יום אחד יהפכו לשלום אמיתי. שלום שרק שר השלום יכול לספק למזרח התיכון שכרגע נמצע בתקופה של מלחמה.

מאת: מוטי כהן