13457669_1194274537284627_1190373555_n

כניעה לישוע
“וְלָמָּה אַתֶּם קוֹרְאִים לִי ‘אֲדוֹנִי, אֲדוֹנִי’, וְאֵינְכֶם עוֹשִׂים אֶת אֲשֶׁר אֲנִי אוֹמֵר?”. ( לוקס ו’ 46 )

מיהו אדון? למי יש סמכות? לאותו אדם שאתה עושה את מה שהוא אומר לך.
אם אתה לא עושה מה שהוא אומר לך, הוא לא האדון שלך.
חלק nהאמונה שלנו זה לעשות את מה שהוא אומר לנו. וזה השלב ראשון של הכניעה והציות.
כניעה לקהילה
“עָנָה שִׁמְעוֹן כֵּיפָא וְאָמַר: “אַתָּה הַמָּשִׁיחַ, בֶּן־אֱלֹהִים חַיִּים!” ( מתי ט”ז 16)

אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: “אַשְׁרֶיךָ שִׁמְעוֹן בַּר־יוֹנָה, כִּי לֹא בָּשָׁר וָדָם גִּלָּה לְךָ, אֶלָּא אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם.”
זה הציות לאדון בעצמו. ומיד אחרי משפט אחד הוא עובר לעיקרון השני בפס’ 18-19: “וְגַם אֲנִי אוֹמֵר לְךָ כִּי אַתָּה כֵּיפָא וְעַל הַצּוּר הַזֶּה אֶבְנֶה אֶת קְהִלָּתִי וְשַׁעֲרֵי שְׁאוֹל לֹא יִגְבְּרוּ עָלֶיהָ. אֶתֵּן לְךָ אֶת מַפְתְּחוֹת מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם וְכָל מַה שֶּׁתֶּאֱסֹר עַל הָאָרֶץ יִהְיֶה אָסוּר בַּשָּׁמַיִם, וְכָל מַה שֶּׁתַּתִּיר עַל הָאָרֶץ יִהְיֶה מֻתָּר בַּשָּׁמַיִם.”

ישוע אומר, אני בונה קהילה, ועליך להיות חלק מהקהילה שאני מקים. בתוכה יש אנשים עם סמכות, ועליך להיכנע לסמכות הרוחנית שבתוך הקהילה.
אחת המטרות של הסמכות בקהילה היא להגן על הצאן מהתקפות השטן.
אם אתה יוצא מההגנה של הסמכות הרוחנית, אתה חשוף יותר להתקפות השטן.
אפשר לשרוד, אך זה קשה יותר ללא ההגנה של הותיקים באמונה.

זה דורש מהמנהיגים של הקהילה בעצמם לא לפתוח את הדלת לשטן.

 מה זה אומר לפתוח את הדלת לשטן? לחטוא; אתה בגוואה, בתאווה, מלמד משהו לא נכון, ואנשים שם נכנעים אליך ואתה חושף אותם לשטן דווקא כשהם בטוחים שהם מוגנים.

בחירת קהילה

מותר לאדם לבחור קהילה. אתה לא חייב להיות בקהילה מסוימת, אם אומרים לך שאתה חייב להיות בקהילה הזו – תברח!

בכל קהילה אמורה להיות קבוצת של זקני קהילה. אנו אמורים לראות אנשים שנכנעים אחד לשני. איך אתה יכול להיכנע למישהו שלא נכנע למישהו אחר?

עלייך להבחין כי ההנהגה בתוך הקהילה ראויה שתיכנע לה.
אין אף אדם מושלם, אך צריכים להיות אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם, על הידע שלהם בכתובים ועל האמונה שלהם.
לכל אדם יש בבעיות בבשר שלו. רק מפני שאדם בתפקיד סמכותי, לא אומר שעליך לקבל את כל מה שהוא אומר. צריך לכבד סמכות, אך לא לתת לחטא של מי שבסמכות להגיע אליך. צריך לסנן בכל זאת וכמובן לבדוק כל דבר מול כתבי הקודש.

יש הבדל בין כבוד לסמכות, כניעה לסמכות וציות לסמכות. הם לא אותו דבר.

כבוד – אנו מכבדים כל מי שבסמכות. מפני שכל סמכות באה מאלוהים. אני מכבד את המקום של הסמכות.

כניעה – אתה לא כנוע לכל סמכות בעולם. אתה כנוע רק בתחום בו אתה נמצא.

ציות לסמכות – אתה לא מציית לסמכות כאשר יש חטא. לא חשוב מי זה. ציות מסתיים בקו החטא.

כלומר, כאשר הסמכות דורשת ממך לחטוא, אתה אומר לא.

 

אגרת פטרוס הראשונה ב’ – הוא מדבר על כניעה לסמכות.

פס’ 18 – 19: “הָעֲבָדִים, הִכָּנְעוּ לִפְנֵי אֲדוֹנֵיכֶם בְּכָל יִרְאָה, לֹא רַק לִפְנֵי הַטּוֹבִים וְהַנּוֹחִים לַבְּרִיּוֹת, אֶלָּא גַּם לִפְנֵי הָעִקְשִׁים.  הֵן בִּרְכַּת חֶסֶד בְּכָךְ אִם בִּגְלַל הַכָּרָתוֹ בֵּאלֹהִים יִשָֹא אָדָם מַכְאוֹב וְיִסְבֹּל שֶׁלֹּא בְּצֶדֶק;”

הצלב שלנו בחיים האלה, זה עדיין להתייחס לסמכות בכבוד גם כשהיא ‘לא טובה’ בעינינו, וגם כשאתה סובל. אם אתה סובל מפני שעשית משהו לא טוב, אין ברכה בזה. אם אתה תחת סמכות לא טובה, ואתה יכול לצאת, תצא.

אך אם לא עשית משהו לא בסדר, והסמכות תחתיה אתה נמצא לא טובה ואתה לא יכול לצאת, בקש חסד מאלוהים להישאר.

 

דיברנו על זקני הקילה. גם הם צריכים להיכנע לסמכות. עליהם להיות תחת סמכות והשגחה של צוות של שליחים.

 

לפי כתבי הקודש, מעל השליחים יש אנשים שאפילו השליחים פנו אליהם כדי לקבל חכמה ויעוץ. “הסבים”. הם כבר מסרו סמכויות לאנשים אחרים.