המכה העשירית שאלוהים הנחית על פרעה ומצרים הייתה מכת בכורות. כל זכר בכור מת במצרים מהאדם ועד הבהמה. כאשר קוראים את הסיפור הזה בתנך רואים  שהיה תנאי אחד שעל בני ישראל היה לבצע כדי להציל את הבנים הבכורים. כל משפחה יהודית הייתה צריכה לשחוט שה תמים ואת הדם היה צריך לשים על המשקופים של דלת הכניסה לבית.

המלאך המשחית היה עובר בכל הבתים במצרים ורק הדם שעל המשקוף היה מציל את הבית ממוות של הבכורות. במסורת היהודית לקורבן הפסח יש מקום מרכזי. נהוג אפילו לשחוט כבש (מסורת מזרחית) שמסמל את קורבן הפסח ולאכול אותו בסעודה המרכזית של ליל הסדר.

קורבן הפסח מסמל גם את סליחת החטאים של אלוהים. יש אפילו פרשנות שאומרת שצורת שלושת המשקופים ביחד זו צורה של האות ח והאות ח מסמלת חטא (ח = חטא) לכן שמו את הדם על המשקופים כי קורבן הפסח מסמל את העובדה שאלוהים סולח לעם ישראל על החטאים דרך עבודת הקורבנות.

עכשיו יש עובדה היסטורית מדהימה ביותר.

מלך המשיח ישוע בן דוד הוקרב כקורבן בערב הפסח. בדיוק בזמן שאבותינו בעבר שחטו את קורבנות הפסח ושמו את הדם על המשקוף. אין שום סיכוי שמדובר פה באיזה צירוף מקרים.

יש קשר עמוק ביותר בין חג הפסח לבין הקורבן של ישוע המשיח. כמו שאלוהים שיחרר את עם ישראל מעול העבדות במצרים הוא רוצה לשחרר אותנו מעול העבדות לחטא והוא בחר לעשות זאת בדרך שמראה כמה הוא אוהב אותנו וכמה אנחנו יקרים ללבו.

הוא בחר לשחרר אותנו מעבדותינו לחטא, דרך הקורבן של ישוע מלך המשיח.

הרי ידוע שאהבה הקרבתית , אהבה של המקריב את נפשו בעד ידידו היא אהבה שיש לה מעלה  גדולה  ביותר ומלך המשיח ואבינו שבשמיים אוהבים אותנו עד כדי כך.

 

באותו ההקשר של הפסח ידוע שבחג המצות צריך לשמור על בית נקי מחמץ. מבחינה חומרית צריך לנקות את הבית מכל חמץ. מבחינה רוחנית ישוע בא כדי לנקות את החמץ שנימצא בחיים שלנו.

אם אני רוצה להיות יהודי ששומר על בית נקי מכל דבר חמץ בזמן הפסח ועדיין באותו הזמן חי חיי זנות וטומאה, שקר וגנבה אז כנראה שהבנתי רק את המצווה הגשמית (הפיסית) ולא את המצווה הרוחנית שהיא להוציא כל חמץ מהחיים שזה טומאה, זנות, שקר וכל דבר חטא.

ישוע בא כדי לשחרר אותנו מהעבדות שלנו לחטא. זה לא אומר שביום אחד נהיה מושלמים. אבל בהחלט הוא יעזור לנו לעבור תהליך של השתנות. שתורת אלוהים תהיה כתובה על ליבו ושדרך החיים שלנו כמאמינים חסידי ישוע תשקף את תורת המשיח.