har-sinai

חג הסוכות משנה את סדר קריאת התורה

חג סוכות משנה את סדר קריאת התורה , השבת היא שבת חול המועד סוכות ולא ממשיכים כרגיל לפי סדר הפרשות  .
בשבת חול המועד סוכות – קוראים את פרשת " רְאֵה אַתָּה אֹמֵר אֵלַי הַעַל אֶת-הָעָם הַזֶּה ", הפרשה נמצאת בספר (שמות לג, 12 – לד, 26) והיא חלק מפרשת כי-תשא. 

מעמד מתן תורה בהר סיני והורדת אש מהשמים בתפילת נביא

בפרק לב מסופר : " וַיַּרְא הָעָם, כִּי-בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן-הָהָר "  והעם אומרים : "זֶה משֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לו " ואז הם באים לאהרון ומבקשים שיעשה להם תחליף למשה .  
אירוע דומה קרה גם בספר מלכים א' פרק יח, שם מסופר על אליהו הנביא בהר הכרמל. אותם אנשים שראו אש יורדת מן השמים בתפילת הנביא והכריזו : " ה' הוא האלוהים "– הם הרודפים למחרת את נביא ה' וחוזרים לעבודה זרה ואליהו נאלץ לברוח. שני אירועים ( מעמד מתן תורה בהר סיני והורדת אש מהשמים בתפילת נביא ) משמעותיים ביותר ואיזה אכזבה…

"כוחו של טוב לבו של אדם אינו נמדד על פי מאמציו, אלא על פי חיי היום-יום שלו" (פסקל , "הגיגים" )

מסתבר שאירוע חד פעמי, גדול ומרשים ככל שיהיה, לא יכול להיות בעל השפעה לטווח ארוך כשלעצמו. כך גם האדם הנרגש מתפילה כלשהי בכנס או אירוע קהילתי, נלהב ממסר או מדבר עידוד כלשהו אבל ביום למחרת חוזר לחיי החול שלו ולא משנה דבר בחייו.

כדי לגדול רוחנית עלינו להשתנות על-ידי התחדשות הדעת לבחור בדרך חיים יומיומית של עשייה ולימוד. לדרוש, לחפש את מהותו של האל ( אַף שֶׁאֵינוֹ רָחוֹק מִכָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ ; הֵן בּוֹ אֲנַחְנוּ חַיִּים וּמִתְנוֹעֲעִים וְקַיָּמִים ) ואת מקומנו בעולמנו . 
אוצרות ישנים בסיגנון מודרני. המשך חג סוכות שמח ושתהיה לנו שבת רגועה ושקטה !

מאת : דוד טרובק