C360_2016-06-02-15-28-31-621

היום אנו סופרים ארבעים יום לעומר שהם חמישה שבועות וחמישה ימים לעומר

בהרבה מקרים מצוות התנך והברית החדשה מלמדות אותנו שעלינו לזכור מועד מסויים. עצם הזכרון הוא למעשה הקיום של אותה מצווה. מפני שהזכרון מביא אותנו להביא כבוד לאלוהים וגם להכיר בכוח גבורתו. כמו שכתוב : “זכרון למעשה בראשית,זכרון למקרא קודש”,לזכור את נס יציאת מצריים (בפסח), לזכור את גופו ודמו של המשיח (בסעודת האדון).

בספירת העומר יש לנו מספר מועדים שאותם עלינו לזכור. בכל מה שקשור לסיפורו של ישוע מלך המשיח בזמן ספירת העומר, יש מה לזכור.

התחייה של ישוע מן המתים הייתה ביום הראשון לספירת העומר כפי נאמר בספר ויקרא כ”ג 15: “וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת-עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה” (מתחילים לספור מיום ראשון שלאחר הפסח, ישוע קם לתחייה ביום ראשון שלאחר הפסח).

במהלך ספירת העומר עלינו לזכור שישוע התהלך פה בארץ. נגלה לאנשים רבים שידעו שהוא היה מת ופתאום רואים אותו חיי ונושם. בנוסף יש לזכור שכנראה ביום הארבעים לספירת העומר ישוע עלה השמיימה להיות לימין האלוהים. ככתוב בספר מעשי השליחים פרק א’ פסוק 3: “לִפְנֵיהֶם הוּא הוֹפִיעַ חַי בְּהוֹכָחוֹת רַבּוֹת, אַחֲרֵי עֱנוּתוֹ, וּבְמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים יוֹם נִרְאָה אֲלֵיהֶם וְדִבֵּר אִתָּם עַל מַלְכוּת הָאֱלֹהִים”. ובפסוק 9: “אַחֲרֵי שֶׁאָמַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נִשָּׂא מֵעֲלֵיהֶם בְּעוֹדָם מִסְתַּכְּלִים, וְעָנָן נָטַל אוֹתוֹ מִנֶּגֶד עֵינֵיהֶם”.

כתלמידים של ישוע חשוב מאוד שנזכור שהוא ניצח את המוות , קם מן המתים , ועלה להיות עם אבינו שבשמיים. עלה כדי להפגיע ולהתפלל למען המאמינים בו. ככתוב באגרת אל העברים פרק ז’ פסוק 25:  “לָכֵן הוּא גַּם יָכוֹל לְהוֹשִׁיעַ לָנֶצַח אֶת הַבָּאִים לֵאלֹהִים דַּרְכּוֹ, כִּי חַי הוּא תָּמִיד כְּדֵי לְהַפְגִּיעַ בַּעֲדָם”.

בסיום ספירת העומר לאחר שעברו שבעת השבועות הנספרות בעומר אנחנו מגיעים לליל השבועות. שם אנחנו זוכרים את הדרך שבא רוח הקודש צלחה על התלמידים של מלך המשיח ככתוב באגרת מעשי השליחים פרק ב’ פסוקים 1-4:

“בְּיוֹם מְלֹאת שִׁבְעַת הַשָּׁבוּעוֹת הָיוּ כֻּלָּם יַחְדָּיו.

פתְאוֹם הָיָה קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם, כְּקוֹל מַשַּׁב רוּחַ עַזָּה, וְהוּא מִלֵּא אֶת כָּל הַבַּיִת אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בּוֹ.

אָז הוֹפִיעוּ לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם לְשׁוֹנוֹת כְּלַהֲבוֹת אֵשׁ, שֶׁהִתְפַּזְּרוּ וְנָחוּ אַחַת אַחַת עַל כָּל אֶחָד מֵהֶם.

וְכֻלָּם נִמְלְאוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְהֵחֵלּוּ לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹנוֹת אֲחֵרוֹת כְּפִי שֶׁנָּתְנָה לָהֶם הָרוּחַ לְדַבֵּר.”

כך שמבחינת מועדי הזכרון עלינו לזכור את מה שעשה האלוהים למען נדע שהמשיח שבו אנחנו מאמינים. משיח שמסר את עצמו למעננו ובדמו קיבלנו סלחת חטאים. נזכור שמלך המשיח הזה ניצח את המוות, נזכור שהוא נגלה חי לאנשים רבים, נזכור שהוא עלה השמיימה להתפלל למעננו ונזכור שהוא שלח לנו את רוח הקודש.