קטגוריה: חגים

ל"ג בעומר והריקוד סביב האש

ESH

שרפות, זיהום אוויר, עצים גזומים ועגלות סופר גזולות אלה הפנים האמיתיות של חגיגות ל"ג בעומר.

על פי המשרד להגנת הסביבה בל"ג בעומר החל משעות הערב המאוחרות, עם הדלקת המדורות, נפלטים לאוויר ריכוזים גבוהים של חלקיקים נשימים המסוכנים לבריאות האדם . מיותר לציין כי מספר הפניות לחדרי המיון קופץ כפליים.

בואו נתוודע ל"ג בעומר הוא חג הטינוף. במהרה המדורות הופכות למכולות פתוחות שריפת פלסטיקים וחומרים מזהמים נוספים. לרוב לא נתקל בשטחים נקיים שהשאירו אחריהם המבלים לאחר ההמולות של ל"ג בעומר.

ל"ג בעומר הוא יום של פגיעה ביערות שגם ככה נאבקים על קיומם. בנוסף לכך, נעלמים מאתרי הבנייה קרשים וממרכזי הקניות נעלמות עגלות ההופכות למריצות .כמובן שעגלות אלה לא מוצאות את דרכן חזרה אל הסופר.

אז איך כל ההוללות המצויינת בל"ג בעומר הגיעה אל הלוח השנה העברי? נראה שמקורו של "יום שמחה" זה איננו ידוע.  קיימים כמה מקורות המנסים לתרץ את היום , אך כל ההסברים דחוקים מאוד.
ההסבר ההגיוני היחידי הוא שהיהדות הרבנית הטמיעה בתוכה מנהגים של העמים בינהם חיינו לאורך אלפיים השנים האחרונות.
כי גם היצר הרע שלנו לא שונה מזה של העמים, ומסתבר שגם אנחנו היהודים רוצים קברים קדושים שעליהם אפשר להשתטח, רוצים אבנים קדושות ואש זרה לקפץ מסביבה…

מאת: דוד טרובק

הֲיוּחַל אֶרֶץ בְּיוֹם אֶחָד?

trumpeldor

השנים עוברות ומדינת ישראל כבר בת 69 . הזקנה הכי יפה באזור שלנו. בתקופה שהמדינות מסביבנו נהרסות ונלחמות, ישראל נמצאת בשיא הפיתוח וההתקדמות. אפשר לראות את יד אלוהים בכל פינה בהתקדמותה של מדינת ישראל. כאשר המטרה העיקרית היא לבנות בית לאומי לעם היהודי לאחר 2000 שנות גלות.

הסיפור של בית הקברות ברחוב טרומפלדור בתל אביב מספר על ההתפתחות האדירה של העיר הזו ושל ישראל בכלל. לפני קום המדינה רוב התושבים של תל אביב היו גרים באזור יפו. הם החליטו שצריך להקים בית קברות יהודי. לאחר שניסו לתכנן את התפתחות היישוב היהודי בעתיד ולא רצו שבית הקברות יתפוס מקום בו אפשר יהיה לבנות בתי מגורים. הוחלט להקים את בית הקברות במרחק של כמה קילומטרים מיפו. באיזור שיש בו רק חולות. עם השנים תל-אביב גדלה וגדלה והיום בית הקברות נמצא בלב שוכנת מגורים מאוד יוקרתית באזור חוף הים של תל-אביב. הסיפור הזה רק מדגיש את החשיבה הקדומה. אפילו דור המייסדים שעלו לארץ בעליות הראשונות לא יכלו לדמיין עד כמה תל אביב עוד תגדל ותתפתח.

כיום לתל אביב אין עוד לאן להתקדם מבחינת המרחב. הערים בת-ים, רמת גן, גבעתיים, והרצליה מסביבה ואין עוד שטחים פנויים. אז מה עושים? מתחילים לבנות לגובהה. כיום בתל-אביב יש תנופת בנייה עצומה של בניינים ענקיים. כמעט בכל מקום רואים מנופים ואתרי בנייה.

אנחנו בקהילת תפארת ישוע בתל –אביב מאמינים שיש שני סוגים של התקדמות עבור עם ישראל ושניהם רשומים בספר יחזקאל פרק לו' פסוקים  24-29

"וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן-הַגּוֹיִם וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל-הָאֲרָצוֹת וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל-אַדְמַתְכֶם; וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם  מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל-גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם; וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי אֶת-לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר; וְאֶת-רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וְעָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר-בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם; וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם וִהְיִיתֶם לִי לְעָם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים; וְהוֹשַׁעְתִּי אֶתְכֶם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וְקָרָאתִי אֶל-הַדָּגָן וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ וְלֹא-אֶתֵּן עֲלֵיכֶם רָעָב;"

החלק הראשון הוא שאלוהים מחזיר את העם היהודי לאדמתו בארץ ישראל לאחר שנות הגולה הארוכות. ולזה אנחנו עדים בעשרות השנים האחרונות . בני ישראל חוזרים לארץ ישראל דרך העלייה הראשונה בתחילת המאה הקודמת כאשר חיו בארץ רק כמה עשרות אלפי יהודים. ועד היום שכבר חיים בארץ ישראל 8 מיליון תושבים מתוכם יותר מ 6 מליון יהודים. והמספרים ממשיכים לעלות.

לאחר השבתו של עם ישראל לאדמתו אנו עדים להתגשמות החלק השני של הפסוקים הללו. הוא נותן ליהודים "לב חדש ורוח חדשה". את זה אנחנו רואים בקהילות של היהודים המשיחיים ברחבי הארץ.

בתל- אביב יש מספר קהילות משיחיות ומאות משפחות של יהודים שקיבלו ללבם את המשיח ישוע.

אנחנו בקהילת תפארת ישוע מאמינים שכמו שהעיר תל-אביב  בעבר  הייתה רק חול ושטחים ריקים ועל הבסיס הזה אלוהים עזר לעם ישראל לבנות את אחת הערים המפותחות ביותר בעולם. כך יהיה גם מבחינה רוחנית. כרגע בתל-אביב והסביבה גרים כמה מאות משפחות של יהודים משיחיים. חלקם קיבלו את ישוע לחייהם בשנים האחרונות . לאט לאט אלוהים ימשיך לתת לב חדש ורוח חדשה כך שנראה אלפי אנשים הולכים אחרי מלך היהודים.

בהתחלה אלוהים השיב את עמו לאדמתו ובנה את הערים, ולאחר מכן בתוך הערים הוא מקים את גוף המשיח המקומי שמורכב מקהילות וקבוצות בית. ואז אלוהים משתמש בקהילות המקומיות כדי להביא את הבשורה לכל העיר.

אנחנו בקהילת תפארת ישוע קיבלנו מילה מאלוהים שעלינו להתרכז בשלושה תחומים עיקריים.

"לאהוב את אלוהים
לאהוב אחד את השני
לאהוב את תל אביב"

אנחנו מאמינים שיום העצמאות שלנו כאן בתל אביב הוא גם סמל לעצמאות הרוחנית שהעיר שלנו הולכת לחוות בעתיד. עצמאות ושיחרור מכל אליל ומכל רוח שמתנגדת לאמת של אלוהים. אמת שאומרת שאלוהים ייתן לנו לב חדש ורוח חדשה, אמת שאומרת שיהוה הוא האלוהים ואנחנו ניהיה לו לעם. עם חופשי בארצנו.

נקודת מבט : למה יהודים משיחיים לא נוהגים במנהגי אבלות במהלך ספירת העומר ?

18110155_120332000359188740_1662017502_o
בעוד כמה ימים נחגוג ראש חודש אייר שהוא החודש השני בלוח השנה התנכי, על פי התורה ספירת החודשים מתחילה דווקא בחודש ניסן. חודש אייר הוא חודש שכולו ימים של ספירת העומר. בחודש אייר (הנקרא במקרא "זיו") החלה הבנייה של בית המקדש הראשון ע"י שלמה (מלכים א פרק ו' פסוקים 38- 37) והחל גם בנייתו של בית המקדש השני בימי עזרא ונחמיה בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול (עזרא פרק ג פסוקים 8 ו 10).

בחודש אייר ישוע עלה שמימה לעיני תלמידיו.  בחודש זה גם הונחו היסודות למדינת ישראל, הכרזת העצמאות, ואיחודה של ירושלים. אז לא חבל לאבד ימים מופלאים אלו  ע"י התעסקות עם האבל על מות תלמידיו של רבי עקיבא במרד נגד הרומאים? האם חסרים לנו ימי אבל במאה האחרונה?

אני מציע שנחזיר את הכבוד והתפארת שאבדו לתקופה של הספירה ונרגיש בימים אלה באמת ככלה המחכה לחתנה בכלות ארבעים ותשעה ימי הספירה, נהנה מן התקופה, נאמר תודה יום יום על הזכות לחיות את ימי ספירת העומר בארצנו, במדינתנו, ונעשה כמיטב יכולתנו למלאה בתוכן רוחני שמצביע לכיוון חג השבועות

חודש אייר מבורך!

 

למה המשיח נולד בבית לחם ומת בערב פסח?

17858099_1516154111763333_990806795_n

למה המשיח נולד בבית לחם ומת בערב פסח?

 

עוד בתקופת בית שני היה ידוע לכל יהודי שהמשיח צריך להיוולד בבית לחם. עיר הולדתו של דוד המלך וגם שעליו להיות צאצא של דוד בן ישי.

"וְאַתָּה בֵּית-לֶחֶם אֶפְרָתָה, צָעִיר לִהְיוֹת בְּאַלְפֵי יְהוּדָה–מִמְּךָ לִי יֵצֵא, לִהְיוֹת מוֹשֵׁל בְּיִשְׂרָאֵל; וּמוֹצָאֹתָיו מִקֶּדֶם, מִימֵי עוֹלָם."
(מיכה פרק  ה:1)

"הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם-יְהוָה; וַהֲקִמֹתִי אֶת-הַדָּבָר הַטּוֹב, אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל-בֵּית יִשְׂרָאֵל וְעַל-בֵּית יְהוּדָה.   בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא, אַצְמִיחַ לְדָוִד צֶמַח צְדָקָה; וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה, בָּאָרֶץ.   בַּיָּמִים הָהֵם תִּוָּשַׁע יְהוּדָה, וִירוּשָׁלִַם תִּשְׁכּוֹן לָבֶטַח; וְזֶה אֲשֶׁר-יִקְרָא-לָהּ, יְהוָה צִדְקֵנוּ.  כִּי-כֹה, אָמַר יְהוָה:  לֹא-יִכָּרֵת לְדָוִד–אִישׁ, יֹשֵׁב עַל-כִּסֵּא בֵית-יִשְׂרָאֵל."
(ירמיהו פרק ל"ג:14-17)

 

אז למה בית לחם?

דוד בצעירותו היה רועה את צאן משפחתו. בית לחם אשר קרובה מאוד לירושלים הייתה מקום בו היו מגדלים את הצאן ומשם מעבירים אותו לשחיטה אצל הכוהנים בבית המקדש כקורבנות עבור חטאי העם. היה חשוב מאוד לשמור על הצאן שהם יהיו בריאים ללא פציעה וללא כל מום (דוד הרועה צאן נלחם כדי שהדב והאריה לא יפגע בצאן). שיא העבודה של רועי הצאן היה לקראת שלושת הרגלים בפסח, שבועות וסוכות שכל העם עלה לירושלים והיה לעם צורך להצטייד בקורבנות לבית המקדש.

ישוע אמר " אֲנִי הַלֶּחֶם הַחַי הַיּוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם. אִם יֹאכַל אִישׁ מִן הַלֶּחֶם הַזֶּה יִחְיֶה לְעוֹלָם. וְהַלֶּחֶם אֲשֶׁר אֶתֵּן הֲרֵיהוּ בְּשָׂרִי בְּעַד חַיָּיו שֶׁל הָעוֹלָם." (בשורת יוחנן ו' 51).

ישוע מלך המשיח הגיע כדי להיות הקורבן בעבור החטאים שלנו. במידה מסויימת הקורבנות שהעם הקריב בבית המקדש היו רק הצלם והתבנית של הדבר האמתי. לכן, מאוד הגיוני שהמשיח שבא למות בעבור העם ולקחת על עצמו את עונש המוות וה"כרת" שמגיע לנו בגלל שהפרנו את ברית סיני (ירמיהו לא,31). זה טבעי שהמשיח ישוע יוולד בבית לחם. במקום שבו היו נולדים הצאן שנשלחו לשחיטה בבית המקדש שם גם נולד המשיח אשר היה עתיד למות בעבור חטאי העם (ישעיהו נ"ג 4-6).

מעניין שלמקום קוראים בית לחם. זה משתלב עם מה שישוע אמר שהוא לחם החיים. בסופו של דבר העובדה שהוא מת למעננו כדי לקחת עליו את החטאים שלנו ולאחר מכן ניצח את המוות וקם מהמתים. מראה שדרכו אנחנו טועמים את החיים האמיתיים. החיים שמובילים לנצח במלכות האלוהים.

למה בערב פסח?

כדי להבין למה מלך המשיח מת כקורבן דמים דווקא בערב פסח צריך לחזור למקור ולראות את המשמעות של קורבן הפסח בזמן יציאת מצרים.  בשמות י"ב פסוקים 2-7 וגם 12-15

"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה;דַּבְּרוּ אֶל-כָּל-עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית-אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת;וְאִם-יִמְעַט הַבַּיִת מִהְיוֹת מִשֶּׂה וְלָקַח הוּא וּשְׁכֵנוֹ הַקָּרֹב אֶל-בֵּיתוֹ בְּמִכְסַת נְפָשֹׁת אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ תָּכֹסּוּ עַל-הַשֶּׂה;שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן-שָׁנָה יִהְיֶה לָכֶם מִן-הַכְּבָשִׂים וּמִן-הָעִזִּים תִּקָּחוּ;וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת-יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם; וְלָקְחוּ מִן-הַדָּם וְנָתְנוּ עַל-שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל-הַמַּשְׁקוֹף עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר-יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם; וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ-מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְהִכֵּיתִי כָל-בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד-בְּהֵמָה וּבְכָל-אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים אֲנִי יְהוָה; וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם וְרָאִיתִי אֶת-הַדָּם וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם וְלֹא-יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם;וְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה לָכֶם לְזִכָּרוֹן וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַיהוָה לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם תְּחָגֻּהוּ;שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם כִּי כָּל-אֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל מִיּוֹם הָרִאשֹׁן עַד-יוֹם הַשְּׁבִעִי"

למעשה קורבן הפסח הוא קורבן חטאת שבא כדי לכסות על הפשעים והחטאים שלנו. לנקות אותנו לפני אלוהים. בית אשר שם את דם הקורבן על המשקופים היה נקי מחטא ומוגן מפםני המשחית. גם אם משקוף הבית של משפחה מבני ישראל  לא היה מכוסה בדם, הבכור בבית הזה לא לא היה ניצל.

ישוע לא במקרה נצלב בערב פסח באותו הדור בו בית המקדש עתיד היה להחרב. בזכות הדם שלו כשה תמים. הוא נתן לנו חיים ובכך שאנחנו מאמינים בו ובאופן רוחני שמים את דמו ככיסוי וככפרה בעבור החטאים שלנו.

לכן השילוב הזה של מערכת הקורבנות במקדש יחד עם העובדה שישוע נולד במקום שבוא נולדו גם הקורבנות והצאן שהובל לשחיטה. ישוע למעשה מסמל את הקורבן האחרון כי בדורו בית המקדש נחרב והופסקה בעם עבודת הקורבנות. וכל זה ביחד עם המשמעות של קורבן הפסח שבא לכסות ולכפר עלינו. סך הכל תוכנית הישועה של אלוהים כוללת קשר אישי ועמוק בינו לבנינו. אלוהים הוא קדוש וכל עוד אנחנו בחטא יש מחסום שמפריד בין אלוהים לבין האדם. קורבן המשיח בא כדי להסיר את מחסום החטא וכך אנחנו מחדשים את הקשר שלנו כילדים עם אבא שבשמיים.

שיהיה לכולנו חג פסח שמח וכשר

סיפור הפסח האישי שלי

08. August-desert-spirituality - AndrewSmith - Soulmates

סיפור היסטורי חשוב

חג הפסח הוא הסיפור האישי שלנו .

בימינו הרבה אנשים מתייחסים לסיפור של חג הפסח כאל סיפור היסטורי נחמד . הם קוראים משנה לשנה את הגדת הפסח ואולי אפילו משתדלים לחוות את הסיפור ואף ליהנות מהקריאה . בשביל רבים סיפור יציאת מצרים הוא סוג של מסע אחורה בזמן אל אבותינו הגדולים , אל העם שלנו שיצא מעבדות לחירות וכל המאורעות שחלפו עליו בדרך , אבל עם כל היופי שבעניין , ההתבוננות מהזווית הזאת היא שטחית ולא באמת תורמת משמעותית לקורא עצמו .

עכשיו תארו לעצמכם שלפתע היינו מגלים שלסיפור הזה יש משמעות נבואית ושהוא משקף את אורח החיים שלנו – אלה שבחרו להשתחרר מעבדותו של יצר הרע .

בכל דור ודור

המשנה מורה : "בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים".

אני מאמין שהציווי איננו מוגבל רק לבכל דור ודור, אלא אפילו לכל יום ויום . אני רואה בסיפור יציאת מצרים קודם כל סיפור של אדם היוצא ממצבו הנקרא "חמץ" , במצב זה יצר הרע מתפשט בתודעתו של האדם ככתוב :" מְעַט שְׂאֹר מְחַמֵּץ אֶת־כָּל־הָעִסָּה; " ורובינו חיים במצב הזה של עבדות "לפרעה מלך מצרים", עבדות לאגו שממרר את חיינו . חג הפסח פותח בפנינו פתח להבין שיש חיים אחרים ויפים יותר ב-חירות שלמה במלך המשיח . אני תפילתי עבור עמנו ישראל שיתעורר בנו צורך עז "לצאת ממצרים" , מהאגו , ולצעוק אל הבורא שיציל אותנו . כי רק הוא יכול לשחרר אותנו משליטת האגו , להוציא אותנו לחופשי "ממצרים".

ככתוב: "וּבָא מִצִּיּוֹן גּוֹאֵל וְיָשִׁיב פֶּשַׁע בְּיַעֲקֹב נְאֻם יהוה ; וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם, כִּי אֶסְלַח לַעֲוֹנָם."

לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה

זו המשמעות האמיתית של חג החירות : יציאה ממצרים, ממקום העבדות לאגו, אל החופש .

סיפור יציאת מצרים הוא , אם כן , סיפור על השתחררות האדם מאותו מצב קיומי שבו הוא אחוז ביצר הרע והמעבר שלו למצב קיומי אחר , ראוי יותר " וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ, וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם; וַהֲסִרֹתִי אֶת-לֵב הָאֶבֶן, מִבְּשַׂרְכֶם, וְנָתַתִּי לָכֶם, לֵב בָּשָׂר. כז וְאֶת-רוּחִי, אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם; וְעָשִׂיתִי, אֵת אֲשֶׁר-בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ, וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם" (יחזקאל פרק לו פסוקים 26 -27)

חג פסח זהו זמן של התחלה. זמן של הזדמנות, הבטחה ותקווה . חג פסח שמח חברים יקרים !

מאת : דוד טרובק

מהפכה של אסתר

увппрп

אסתר לאור המגילה

אנחנו מתקרבים לחג הפורים שהוא בהחלט אירוע היסטורי מרשים.
בתקופה בה ההישרדותו של עם ישראל באימפריה הפרסית הייתה מוטלת בספק ובסופה ניצחון מרשים של היהודים על אויביהם.
השנה כשהגיתי במגילת אסתר ראיתי את הסיפור בזווית קצת אחרת, אישית יותר. איך שינוי של אדם אחד משפיע על גורלה של אומה שלמה.

בתחילת המגילה אנחנו פוגשים את דמותה של אסתר (הדסה) בחורה יפה, צייתנית ותמימה, שני הוריה מתו ומרדכי גידל אותה כבת. צייתנותה אינה מכוונת רק כלפי מרדכי " כַּאֲשֶׁר צִוָּה עָלֶיהָ מָרְדֳּכָי וְאֶת־מַאֲמַר מָרְדֳּכַי אֶסְתֵּר עֹשָׂה " (פרק ב פסוק 20),  בעצם היא מצייתת לכל מי שנקרה בדרכה " לֹא בִקְשָׁה דָּבָר כִּי אִם אֶת־אֲשֶׁר יֹאמַר הֵגַי סְרִיס־הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַנָּשִׁים" (פרק ב פסוק 15 ).

הֲדַסָּה שהִיא אֶסְתֵּר

תמימותה של אסתר מתגלה גם בתחילת פרק ד' כאשר מרדכי קורע את בגדיו ולובש על גופו שק ואפר כסימן לאבל .
סריסי אסתר ונערותיה ממהרים לספר לה על זה. המלכה שומעת את הדיווח ותמימותה מונעת ממנה להבין את עומק הבעיה ובמקום זה דעתה נתונה למחסור שטחי בבגדים ואומרת בערך כך: "כמה נורא, הבה נשלח לו בגדים חדשים". חוסר היזומה שלה והפסיביות שלה מתגלה לנו דרך מרדכי שהכיר אותה היטב.

ולאחר שנודעה לו גזרת ההשמדה, מבין מרדכי שאסתר היא הסיכוי היחיד להצלת עמו.
אבל הוא גם יודע שאי אפשר לסמוך על יוזמתה והוא מבקש: "לְהַגִּיד לָהּ וּלְצַוּוֹת עָלֶיהָ לָבוֹא אֶל־הַמֶּלֶךְ לְהִתְחַנֶּן־לוֹ וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו עַל־עַמָּהּ" (פרק ד' פסוק 8 ).

המהפך האמתי – "אִם לְעֵת כָּזאֹת, הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת"

וברגע קריטי זה, כשאסתר מבינה את כל כובד האחריות המונחת על כתפיה חל בה מהפך. בפעם הראשונה בחייה היא עומדת בפני ההכרח לפעול. בה, ורק בה, תלויים חייהם של כל בני עמה. ההבנה של האחריות עושה בה שינוי, ומתוך המחויבות לעמה אסתר נפרדת מהפסיביות ומאמצת התנהגות מנהיגותית- מתחילה לחלק פקודות : " לֵךְ כְּנוֹס אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן … וּבְכֵן אָבוֹא אֶל־הַמֶּלֶךְ … וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי .  וַיַּעֲבֹר מָרְדֳּכָי וַיַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוְּתָה עָלָיו אֶסְתֵּר"  (פרק ד' פסוקים 16-17 ) ניצחונה של אסתר הושלם .

שלושת הפרקים האחרונים של המגילה מציגים לפנינו אסתר חדשה : פעלתנית, מצווה , מנהיגה.
ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם – אמרת המגילה ברובד הגלוי, וברובד הנסתר היא לוחשת: ונהפוך האמיתי הוא, שינוי פנימי של אדם .

חג פורים שמח ונזכור את דיברי שאול המפציר בנו : " אַל תִּשְׁתַּכְּרוּ מִיַּיִן, שֶׁכֵּן זֶה מֵבִיא לִידֵי פְּרִיצוּת, אֶלָּא הִמָּלְאוּ בְּרוּחַ"

מאת : דוד טרובק

איכות הסביבה על – פי התנ"ך

התמונה של ‏‎Moti Cohen Moti‎‏.

במסע הכיבושים עם פריחת עידן ההשכלה והטכנולוגיה שכח האדם את האחריות שהוטלה עליו על ידי אלוהים, אשר ציווה לו לחקור את עולמו ולגלות את סודותיו מתוך תבונתו ובאחריות זו לעבוד ולשמור על הבריאה : " וַיִּקַּח יְהוָה אֱלֹהִים אֶת־הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן־עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ;" (בראשית ב'15)

אלוהים לא רק מצווה על האדם לשמור את האדמה הוא גם נותן לנו כלים ליישם את הציווי: "וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים שֶׁבַע שָׁנִים… וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל־אַרְצְכֶם:  וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל־יֹשְׁבֶיהָ יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל־אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל־מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ:  יוֹבֵל הִוא שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּהְיֶה לָכֶם לֹא תִזְרָעוּ וְלֹא תִקְצְרוּ אֶת־סְפִיחֶיהָ וְלֹא תִבְצְרוּ אֶת־נְזִרֶיהָ:  כִּי יוֹבֵל הִוא קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם מִן־הַשָּׂדֶה תֹּאכְלוּ אֶת־תְּבוּאָתָהּ:  בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל הַזֹּאת תָּשֻׁבוּ אִישׁ אֶל־אֲחֻזָּתוֹ"  (ויקרא כה: ח-יד)

מעניין שבמצות השמיטה והיובל מקשרת התורה בין ערכי מוסר וצדק לציווי השמירה על האדמה . הציווי על שמיטת החובות בשנת השמיטה והציווי על שחרור עבדים והשבת האדמות לבעליהן בשנת היובל מצטרפים לציווי על מתן מנוחה לאדמה. במצוות אלו באה לידי ביטוי הראיה התנ"כית שהארץ נתונה לנו בני האדם כפיקדון בלבד. אין אנו רשאים למכרה לצמיתות, לנצלה ללא גבול ולהזיק לה : " וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי־לִי הָאָרֶץ כִּי־גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי". (ויקרא כה, כג).

שאול התרסי באיגרת אל הרומים כותב שמתוך התבוננות בפלאי הטבע, יצירת כפיו של אלוהים , אנו יכולים להכיר את גדולתו:
"כֹּחוֹ הַנִּצְחִי וֵאלֹהוּתוֹ, נִרְאֵית בְּבֵרוּר מֵאָז בְּרִיאַת הָעוֹלָם בִּהְיוֹתָהּ נִתְפֶּסֶת בַּשֵּׂכֶל בְּאֶמְצָעוּת הַדְּבָרִים שֶׁנִּבְרְאוּ" (אל הרומים א'19).
עד כמה התיאור הזה מרגש ורלוונטי גם לנו היום, אם נתבונן בתופעת טבע כמו ירידת גשמים, גייזרים, הרי געש, עונות השנה נוכל לראות שזהו נס גדול, מעשה ידי אלוהים בורא העולם שמתרחש שוב ושוב מידי שנה.  ואם ברצוננו לחוות חלקיק של התגלות האלוהית על פני האדמה כל שאנו צריכים הוא לצאת החוצה להתבונן בבריאה.

ט"ו בשבט הוא יותר מחג ילדים, זה יום של  "חשבון נפש" . ביום זה עלינו להזכיר לעצמנו את האחריות שלנו לשמור על הבריאה מהרס.להבין את את אחריותנו ולהתמלא בהודיה לאלוהים על כל היופי שהוא ברא סביבנו.

חנוכה לאור ההיסטוריה

תוצאת תמונה עבור ‪HANUKKAH‬‏

חנוכה בספרות היהודית


מעניין שאחד החגים המרכזיים ביותר בהוויה התרבותית הישראלית כלל לא מופיע בתנ"ך. רוב המידע על החג ניתן ללמוד מספרי החשמונאים . ישנם ארבעה ספרים: א', ב', ג', ד'. ספרים ג' ו-ד' לא שייכים לענייננו – ספר ג' עוסק בתקופה שקדמה למרד החשמונאים בכ-100 שנה, ואילו ספר ד' עוסק בסיפורים שונים של עינוי היהודים בתקופת הגזרות, כמו סיפור חנה ושבעה בניה. 
אם כן, רק ספרים א' ו-ב', מתארים את כל תולדות מרד היהודים ביוונים . ספר א' מתאר את סיפורי הכיבושים של החשמונאים, ומדגיש במיוחד את גבורת האדם. לעומתו, ספר ב' הספר מתמקד בירושלים ובמקדש, והוא מדגיש את העזרה האלוהית הרבה יותר מאת כוח הזרוע של האדם. 


חנוכה במסורת הדתית ובציונות כיום

כמו שציינתי החג חנוכה אינו נזכר בתנ"ך כלל, ובתלמוד מוקדשות לו שורות מעטות שאחד מהם בתלמוד הבבלי (סוגיית "מאי חנוכה", מסכת שבת). בקטע זה מסופרת אגדת פך השמן, שמדגישה את הנס ולא את המרד, המסורת לא קבעה בו איסורי מלאכה ואף לא טקסים מרכזיים, מלבד עצם הדלקת הנרות וההרחבה המסוימת של התפילות. ובמשך הדורות התפתחה חשיבותו של חג על הרקע המשמעותם של שני ספרי החשמונאים שהמסורת הדתית בהדרכת הרבנים אימצה את הסיפור של פח השמן והנס הכרוך בכך והציונות העניקה לחג  משמעות של המֶרד הלאומי הגדול, על גבורתם של היהודים ועל אומץ ליבם וחכמתם הצבאית. אלה רק שניים מההסברים היותר נפוצים למהותו של החג .

חנוכה בברית החדשה


בבשורה על פי יוחנן בפרק י' מסופר לנו כי ישוע עלה לירושלים לחגוג את חג החנוכה, אם נתעמק בפסוקים 22-25 נוכל לראות נקודה מעניינת.

"אוֹתָהּ עֵת חָגְגוּ בִּירוּשָׁלַיִם אֶת חַג הַחֲנֻכָּה. חֹרֶף הָיָה.  כַּאֲשֶׁר הִתְהַלֵּךְ יֵשׁוּעַ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בְּאוּלָם שְׁלֹמֹה, הִקִּיפוּהוּ פְּרוּשִׁים וְאָמְרוּ לוֹ: "עַד מָתַי תַּחֲזִיק אֶת  נַפְשֵׁנוּ בְּמֶתַח? אִם אַתָּה הַמָּשִׁיחַ, אֱמֹר לָנוּ בְּבֵרוּר."
 הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: "אָמַרְתִּי לָכֶם וְאֵינְכֶם מַאֲמִינִים. הַמַּעֲשִׂים שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה בְּשֵׁם אָבִי – אֵלֶּה מְעִידִים עָלַי

הפורשים רצו לדעת אם ישוע הוא אכן המשיח וציפו שהוא יעיד על עצמו, אך ישוע הפנה אותם למעשיו.
במקום אחר ישוע אמר לתלמידיו  "כָּךְ יָאֵר נָא אוֹרְכֶם לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם, לְמַעַן יִרְאוּ אֶת  מַעֲשֵׂיכֶם הַטּוֹבִים וִיכַבְּדוּ אֶת אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם" (מתי ה' 16).

אנחנו יכולים ללמוד מישוע , הוא מקשר את המעשים הגלויים לאור, משהו שמאיר ומעיד בפני עצמו.

שבת חול המועד סוכות – פרשת רְאֵה אַתָּה אֹמֵר אֵלַי הַעַל אֶת-הָעָם הַזֶּה

har-sinai

חג הסוכות משנה את סדר קריאת התורה

חג סוכות משנה את סדר קריאת התורה , השבת היא שבת חול המועד סוכות ולא ממשיכים כרגיל לפי סדר הפרשות  .
בשבת חול המועד סוכות – קוראים את פרשת " רְאֵה אַתָּה אֹמֵר אֵלַי הַעַל אֶת-הָעָם הַזֶּה ", הפרשה נמצאת בספר (שמות לג, 12 – לד, 26) והיא חלק מפרשת כי-תשא. 

מעמד מתן תורה בהר סיני והורדת אש מהשמים בתפילת נביא

בפרק לב מסופר : " וַיַּרְא הָעָם, כִּי-בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן-הָהָר "  והעם אומרים : "זֶה משֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לו " ואז הם באים לאהרון ומבקשים שיעשה להם תחליף למשה .  
אירוע דומה קרה גם בספר מלכים א' פרק יח, שם מסופר על אליהו הנביא בהר הכרמל. אותם אנשים שראו אש יורדת מן השמים בתפילת הנביא והכריזו : " ה' הוא האלוהים "– הם הרודפים למחרת את נביא ה' וחוזרים לעבודה זרה ואליהו נאלץ לברוח. שני אירועים ( מעמד מתן תורה בהר סיני והורדת אש מהשמים בתפילת נביא ) משמעותיים ביותר ואיזה אכזבה…

"כוחו של טוב לבו של אדם אינו נמדד על פי מאמציו, אלא על פי חיי היום-יום שלו" (פסקל , "הגיגים" )

מסתבר שאירוע חד פעמי, גדול ומרשים ככל שיהיה, לא יכול להיות בעל השפעה לטווח ארוך כשלעצמו. כך גם האדם הנרגש מתפילה כלשהי בכנס או אירוע קהילתי, נלהב ממסר או מדבר עידוד כלשהו אבל ביום למחרת חוזר לחיי החול שלו ולא משנה דבר בחייו.

כדי לגדול רוחנית עלינו להשתנות על-ידי התחדשות הדעת לבחור בדרך חיים יומיומית של עשייה ולימוד. לדרוש, לחפש את מהותו של האל ( אַף שֶׁאֵינוֹ רָחוֹק מִכָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ ; הֵן בּוֹ אֲנַחְנוּ חַיִּים וּמִתְנוֹעֲעִים וְקַיָּמִים ) ואת מקומנו בעולמנו . 
אוצרות ישנים בסיגנון מודרני. המשך חג סוכות שמח ושתהיה לנו שבת רגועה ושקטה !

מאת : דוד טרובק

חג הסוכות

 shivaatminim1

לצאת מהבית היציב אל הסוכה החשופה – האמנם?

בחמשה עשר יום לחודש השביעי  " תָּחֹגּוּ אֶת-חַג-ה', שִׁבְעַת יָמִים … בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ, שִׁבְעַת יָמִים " ( ויקרא כ"ג )

אם נחשוב על המשמעות של הישיבה בסוכה כנראה שיעלה בדעתנו שמשמעות הציווי היא לצאת מהבית היציב אל הסוכה החשופה, אבל למעשה בית קבע שמסמל את כל מה שנראה לנו מוכר ויציב רק מעניק לנו אשליה של יציבות ואילו הסוכה שנראת לנו כבית ארעי היא הנצחיות האמיתית שיש בבטחון באלוהים . הישיבה בסוכה אמורה לשחרר אותנו מהניסיון שלנו למצוא את הביטחון במוכר ובידוע לנו שלעתים גם שנוא עלינו , ומעודדת אותנו לחיות חיים המוציאים אותנו מאיזור הנוחות שלנו ומובילים לדרך חיים מאתגרת ובונה . בחג הסוכות אנו קוראים את המגילה האהובה עלי – מגילת קהלת . הספר הזה של שלמה המלך מעלה שאלות רציניות ועמוקות התלויות במציאות של חיינו .

מהן השאלות הנכונות?

אני מעודד אתכם חברים יקרים בחג הסוכות הזה להתעמק במגילת הקהלת ובדומה למחבר הספר לשאול את עצמך שאלות קשות ולא רק לשאול אלא לנסות ולענות עליהם בכנות :

  • איפה הביטחון שלי נמצא ?
  • מהי משמעות החיים ?
  • מהי משמעות חיי ?
  • מה עלי לעשות ?
  • מה יתרון לאדם ?
  • מהו אושר ?
  • האם קיימת בחירה חופשית ?
  • למה יש רוע בעולם ?
  • מה זאת חוכמה ומה זה ידע?
  • האם יש יתרון לחוכמה ?
  • מהו זמן ?
  • האם יש חיים אחרי המוות ?
  • איך גוף קשור לנפש ?
  • מהי האמת ?
  • מה זאת אהבה ?
  • מהן השאלות הנכונות?

אם נשאל את עצמנו שאלות נכונות נתעמק בכתוב ונדרוש את אלוהים נוכל להבין האם אנחנו נמצאים במקום הנכון או פשוט צריך לקפל את הסוכה ולהמשיך הלאה?

אוצרות ישנים בסיגנון מודרני. חג סוכות שמח לכל עם ישראל !

 

מאת : דוד טרובק