קטגוריה: חגים

שאלת השבוע: האם יהודי שמאמין בישוע ובברית החדשה צריך לצום ביום הכיפורים?

img-20161009-wa0011

 

קודם כל התשובה היא כן. זה נכון שבספר ויקרא לא מדברים בצורה מפורשת על צום אלא כתוב:"ועיניתם את נפשותיכם". אולם הפרוש המקובל של עינוי הנפש הוא צום. חשוב לי להדגיש שבימינו חשוב לצום לא רק מאוכל ושתייה. אלה גם מהפלאפון והפייסבוק והטלוויזיה וכל מה שלוקח מאיתנו את תשומת הלב. הרי המטרה היא צום ותפילה ולא צום וגלישה באינטרנט.

המטרה העיקרית של יום הכיפורים היא להגיע לחשבון נפש. להכרה אישית מול אלוהים איפה טעיתי ומה עליי לתקן. לאן הגעתי בפרק זמן של שנה מיום הכיפורים האחרון? לאן אני ממשיך? האם אני סלחתי למי שחטא כנגדי? האם אני חי רק לעצמי או שאני מוותר למען האחר? האם אלוהים רוצה להראות לי משהו חדש? כל אלה הם שאלות שיכולות להנחות אותנו במהלך כל השנה. אולם ביום הכיפורים כאשר הצום וחשבון הנפש הוא דבר לאומי, קהילתי, ומשפחתי, העוצמה היא יותר חזקה. בעיקר בגלל העובדה שזו גם מצווה מכתבי הקודש.

המרכיב החשוב ביותר ביום הכיפורים הוא קודם כל הכפרה. הרי לפי התורה הקדושה הכהן הגדול היה נכנס פעם בשנה לקודש הקודשים.

מתי? בערב יום הכיפורים ומקריב את קורבן הכיפורים.

למה? כי לפי התורה הקדושה רק דרך קורבן דמים מקבלים סליחת חטאים ויכולים לחזור בתשובה.

כך שהמרכיבים של כפרה, סליחת חטאים וקורבן חייבים ללכת ביחד.

כיום אין לנו לא כהן גדול ולא בית מקדש גשמי. מה שיש לנו זה את ישוע מלך המשיח.

הרי זה לא במקרה שבאותו הדור שבו בית המקדש נחרב, המשיח מת כקורבן שמכפר (מלשון כפרות) על העוונות ובחטאים שלנו. אלוהים לא היה יכול להשאיר את עם ישראל ללא אפשרות לחזור בתשובה. לכן רק לאחר שמלך המשיח עלה על מזבח הכפרה ונתן לנו פתרון לבעיית החטא והחזרה בתשובה. רק אז בית המקדש נחרב. ולמרות החורבן הקשה עדיין לא נשארנו ללא מענה.

כיהודי חסיד של ישוע ומאמין אדוק בספר התנך והברית החדשה חשוב לי לנסות ולחיות לפי הדוגמא והעדות שנתן לנו ישוע בחייו כאן על פני הארץ. הרי הוא קיים את כל התורה וכמובן שגם הקפיד לענות את נפשו ביום הכיפורים. הרי מלך המשיח הוא כשה תמים וללא מום. לכן במקרה שהוא לא היה מקיים את הכתוב , הדבר היה הופך אותו לבעל מום והוא לא היה יכול להיות הקורבן בעבור חטאיינו הרבים. לכן כאשר נאמר לנו להידמות בחיינו לישוע זה כולל לציית לדבר האלוהים ולכתוב בתורה הקדושה.

מעניין שבכל ההקשר ליום הכיפורים הכתוב מדגיש לנו שמדובר בחוק עולם. ז"א שבכל מקרה כל עוד העולם הזה מתקיים, דבר אלוהים אומר לנו לקיים את מצוות יום הכיפורים. גם לאחר הופעת ישוע המשיח וכפרתו עדיין הכתוב אומר לנו שמצוות יום הכיפורים היא "לחוקת עולם"

הנה תזכורים ופסוקים מהתורה:

"וְהָיְתָה לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם  בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם וְכָל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם" ויקרא טז 29

"שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם" ויקרא טז 31

"וְהָיְתָה-זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְכַפֵּר עַל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל-חַטֹּאתָם אַחַת בַּשָּׁנָה וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת-מֹשֶׁה" ויקרא טז 34

"כָּל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם; שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד-עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם" ויקרא כג 31-32

לסיכום: בימים שאין לעם ישראל בית מקדש, אין כהן גדול ואין מזבח, הדרך היחידה לקבל סליחת חטאים דרך קורבן היא להכיר את הסיפור של ישוע המשיח. להכיר שהוא הקורבן שבא לכפר על עוונותנו. בדמו יש לנו את כפרת הכיפורים. לכן המאמין בישוע מחוייב לשמור את מצוות הכיפורים ולזכור את דם המשיח אשר נשפך פעם אחת, אולם בעבור קיום כל מצוות הקורבנות הכתובים בתורה.

שיהיה צום מועיל ומי ייתן ונכיר יותר ויותר את אהבתו של אלוהים כלפינו במשיח ישוע!

יום תרועה

 רימון

יום התרועה

עם שקיעת השמש , א' בתשרי – אנחנו מתחילים לחגוג את ראש השנה הנקרא בתורה יום התרועה . למעשה, בתורה היום הזה כלל לא הוגדר כראש השנה . במקרא מדובר על יום תרועה : "ובחֹדש השביעי באחד לחודש מקרא קֹדש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם" (במדבר, כט' 1) .א' בתשרי מוזכר כיום טוב , שבתון עם מצווה אחת המיוחדת לו – שמיעת קול השופר.

המפרשים במהלך הדורות עוסקים בעיקר בקביעת התנאים לכך שאדם יצא ידי חובת שמיעת השופר . והנה בהקשר זה באה המשנה וקובעת: "מי שהיה עובר אחורי בית הכנסת ושמע קול שופר … אם כיוון לבו – יצא , ואם לאו – לא יצא . אף על פי שזה שמע ושזה שמע , זה כיוון לבו וזה לא כיוון לבו. "

כיוון לבו לשמיעת שופר

המשנה דנה במקרה שבו אדם הולך בקרבת בית הכנסת ושומע לגמרי במקרה, את קול השופר. ופה נשאלת השאלה שהמשנה עונה עליה בצורה שמסבירה את רוח הדברים : אם אדם כיוון לבו לשמיעת שופר הוא יצא ידי חובה ואם חלף על אוזנו קול השופר כרעש רקע לא יצא ידי חובה . לא המציאות האובייקטיבית הכרוכה בעוצמתה של התקיעה ובמרחק שבין התוקע להולך מאחורי בית הכנסת הוא הקובע , אלא הגישה של הלב היא שקובעת .

עלינו לשמוע לקול השופר מתוך כוונה להבין רוח של הדברים. המילה "שופר" מרמזת  לנו "שפרו מעשיכם", תעשו חשבון נפש ובדק בית ואם נבחן את עצמנו לא נשפט; (אל הקורינתים פרק יא' 31)  הזמן שעובר לא תלוי בנו, אבל אנחנו יכולים להשפיע על איך שהזמן יעבור ועל מה שנעשה בו .

התשע"ז

לפי המסורת העולם נברא בראש השנה כלומר השנה הבאה היא התשע"ז , זאת אומרת 5777 שנים מאז בריאת העולם . כשנהיה סביב השולחן ונטבול חלה בדבש בואו נזכור את הדבר האמיתי שממתיק את חיינו – האמונה שלנו בישוע מלך המשיח וההתהלכות בתורתו .
שנה טובה ומתוקה חברים יקרים ולכל עם ישראל !

מאת : דוד טרובק

ט' באב ותיקון עולם

praying

האם על המאמינים בישוע לצום בצום ט' באב ?

בתקופת התנ"ך היה מקדש אחד שבו היה ניתן לעבוד את אלוהים. על פי המסורת ט' באב הוא יום החורבן של הבית הראשון , וגם של בית שני . לאור הדברים האלו מובן למה היום הזה מהווה יום של אבל עבור החלק המסורתי של אוכלוסיית ישראל . שאול השליח באיגרת אל הקורינתים כותב : " היכל אלהים אתם וכי רוח אלהים שוכנת בקרבכם "(אל הקורינתים ג' 16 )

זאת אומרת שהמאמינים בישוע אנו עצמנו מהוים את מקום משכנו של אלוהים בליבותינו, כלומר עבודת מקדש הופכת לעבודה שבלב . לאור כך רבות נשאלת השאלה , האם על המאמינים בישוע לצום בצום ט' באב ? אם נתעמק בכתובים נוכל לראות, ששאלה זו נשאלה כבר בעבר על ידי מנהיגי יהודי בבל כשהם צמו כהרגלם בתקופה שבית המקדש השני נבנה ועבודת הקודש בו התחדשה :

"וַיְהִי בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ הָיָה דְבַר ה' אֶל זְכַרְיָה בְּאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הַתְּשִׁעִי בְּכִסְלֵו.  וַיִּשְׁלַח בֵּית אֵל שַׂר אֶצֶר וְרֶגֶם מֶלֶךְ וַאֲנָשָׁיו לְחַלּוֹת אֶת פְּנֵי ה'.  לֵאמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר לְבֵית ה' צְבָאוֹת וְאֶל הַנְּבִיאִים לֵאמֹר: הַאֶבְכֶּה בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִשִׁי הַנָּזֵר כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי זֶה כַּמֶּה שָׁנִים?" (זכריה ז' 1-3)

תשובתו של זכריה

"כֹּה-אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית-יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים; וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם, אֱהָבוּ."( זכריה ח'19)

לפי דבריו, יהיה אפשר להפוך את ימי הצום לימי שמחה , כאשר עם ישראל יחזור בתשובה ויכיר במנהיגותו הבלעדית של ישוע מלך המשיח ויקבל עליו את תורתו לאהוב אמת ושלום , לקיים חברה מוסרית , של שלום בין איש לרעהו ובין אדם לאלוהיו .

צום למען עם ישראל

אנו בוחרים לקחת אחריות ולצום ביום תשעה באב בעבור עמינו ישראל למען יגיע למלוא הכרת האמת . באמונה שלמה שימים אלה יהפכו יום אחד לימי שמחה , כשהיעד הסופי הוא הריצוי של אלוהים עם עמו והתקווה לימות המשיח ושכינתו בקרבנו  (התגלות כא 22-23)

מספר תובנות על חג השבועות

תמונה לשבועות

אנחנו נמצאים בימים האחרונים של סיפרת העומר, והנה חג השבועות מתקרב ומגיע.

לאחר שישוע עלה לשמיים התלמידים היו בירושלים בעת חג השבועות. הם התמלאו ברוח הקודש. " וכולם נמלאו ברוח הקודש." (מעשי השליחים פרק ב' פסוק 4).

בתורה אנו מצווים ללבוש ציצית, כדי שהיא תזכיר לנו את מצוות המוסר שניתנו לנו על ידי אלוהים.

אדם שהיה בדרכו לגנוב – מבטו נפגש עם חוטי הציצית ודבר זה היה מזכיר לו את מצוות ה' – "וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת, וּרְאִיתֶם אֹתוֹ, וּזְכַרְתֶּם אֶת־כָּל־מִצְוֹת יְהוָה, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם; וְלֹא־תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, אֲשֶׁר־אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם׃ תִּזְכְּרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֶת־כָּל־מִצְוֹתָי" (במדבר ט"ז פסוקים 39-40).

הציצית היא רק סמל לרוח הקודש, רוח הקודש היא בעצם "הציצית שבלב". היא נמצאת בתוכינו, מדריכה אותנו, מנחמת אותנו וגם מוכיחה אותנו כשצריך.

" וְהָיָה כִּי־יָבֹא וְהוֹכִיחַ אֶת־הָעוֹלָם עַל־דְּבַר הַחֵטְא וְהַצֶּדֶק וְהַמִּשְׁפָּט׃" (יוחנן ט"ז פסוק 8).

חג השבועות הוא חגיגה שבה אנו מזכירים את העובדה שישוע שלח לנו את המנחם, רוח הקודש.

 

בעם שלנו ישנם הרבה מסורות הקשורות לשבועות. אנחנו כיהודים משיחיים מכבדים את המסורת שלנו, אם היא אינה סותרת את התנ"ך. לקרוא את מגילת רות ולציין את קבלת התורה – כל זה עניין מבורך.

אפילו המנהג של אכילת מוצרי חלב בחג השבועות אינו מופיע בתורה בצורה חד משמעית, אך יחד עם זה אינו מתנגש עם הכתוב. בהקשר לזה אני אוהב את הפסוק שבו התורה נמשלת לחלב: "דבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ" (שיר השירים ד' פסוק 11).

בנוסף לכך גם בברית החדשה דבר אלוהים נמשל לחלב – "כְעוֹלָלִים אֲשֶׁר זֶה מִקָּרוֹב נוֹלְדוּ הִתְאַוּוּ לֶחָלָב הַזַּךְ שֶׁל הַדָּבָר, לְמַעַן תִּגְדְּלוּ בְּאֶמְצָעוּתוֹ לִישׁוּעָה" (אגרת פטרוס הראשונה פרק  ב' פסוק 2).

כך שבזמן שאנו מתענגים על מאכלי החלב בחג זה, בואו ניזכר בפסוקים אלה.

חג שבועות שמח!

 

מה קרה ביום הארבעים לספירת העומר?

C360_2016-06-02-15-28-31-621

היום אנו סופרים ארבעים יום לעומר שהם חמישה שבועות וחמישה ימים לעומר

בהרבה מקרים מצוות התנך והברית החדשה מלמדות אותנו שעלינו לזכור מועד מסויים. עצם הזכרון הוא למעשה הקיום של אותה מצווה. מפני שהזכרון מביא אותנו להביא כבוד לאלוהים וגם להכיר בכוח גבורתו. כמו שכתוב : "זכרון למעשה בראשית,זכרון למקרא קודש",לזכור את נס יציאת מצריים (בפסח), לזכור את גופו ודמו של המשיח (בסעודת האדון).

בספירת העומר יש לנו מספר מועדים שאותם עלינו לזכור. בכל מה שקשור לסיפורו של ישוע מלך המשיח בזמן ספירת העומר, יש מה לזכור.

התחייה של ישוע מן המתים הייתה ביום הראשון לספירת העומר כפי נאמר בספר ויקרא כ"ג 15: "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת-עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה" (מתחילים לספור מיום ראשון שלאחר הפסח, ישוע קם לתחייה ביום ראשון שלאחר הפסח).

במהלך ספירת העומר עלינו לזכור שישוע התהלך פה בארץ. נגלה לאנשים רבים שידעו שהוא היה מת ופתאום רואים אותו חיי ונושם. בנוסף יש לזכור שכנראה ביום הארבעים לספירת העומר ישוע עלה השמיימה להיות לימין האלוהים. ככתוב בספר מעשי השליחים פרק א' פסוק 3: "לִפְנֵיהֶם הוּא הוֹפִיעַ חַי בְּהוֹכָחוֹת רַבּוֹת, אַחֲרֵי עֱנוּתוֹ, וּבְמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים יוֹם נִרְאָה אֲלֵיהֶם וְדִבֵּר אִתָּם עַל מַלְכוּת הָאֱלֹהִים". ובפסוק 9: "אַחֲרֵי שֶׁאָמַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נִשָּׂא מֵעֲלֵיהֶם בְּעוֹדָם מִסְתַּכְּלִים, וְעָנָן נָטַל אוֹתוֹ מִנֶּגֶד עֵינֵיהֶם".

כתלמידים של ישוע חשוב מאוד שנזכור שהוא ניצח את המוות , קם מן המתים , ועלה להיות עם אבינו שבשמיים. עלה כדי להפגיע ולהתפלל למען המאמינים בו. ככתוב באגרת אל העברים פרק ז' פסוק 25:  "לָכֵן הוּא גַּם יָכוֹל לְהוֹשִׁיעַ לָנֶצַח אֶת הַבָּאִים לֵאלֹהִים דַּרְכּוֹ, כִּי חַי הוּא תָּמִיד כְּדֵי לְהַפְגִּיעַ בַּעֲדָם".

בסיום ספירת העומר לאחר שעברו שבעת השבועות הנספרות בעומר אנחנו מגיעים לליל השבועות. שם אנחנו זוכרים את הדרך שבא רוח הקודש צלחה על התלמידים של מלך המשיח ככתוב באגרת מעשי השליחים פרק ב' פסוקים 1-4:

"בְּיוֹם מְלֹאת שִׁבְעַת הַשָּׁבוּעוֹת הָיוּ כֻּלָּם יַחְדָּיו.

פתְאוֹם הָיָה קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם, כְּקוֹל מַשַּׁב רוּחַ עַזָּה, וְהוּא מִלֵּא אֶת כָּל הַבַּיִת אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בּוֹ.

אָז הוֹפִיעוּ לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם לְשׁוֹנוֹת כְּלַהֲבוֹת אֵשׁ, שֶׁהִתְפַּזְּרוּ וְנָחוּ אַחַת אַחַת עַל כָּל אֶחָד מֵהֶם.

וְכֻלָּם נִמְלְאוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְהֵחֵלּוּ לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹנוֹת אֲחֵרוֹת כְּפִי שֶׁנָּתְנָה לָהֶם הָרוּחַ לְדַבֵּר."

כך שמבחינת מועדי הזכרון עלינו לזכור את מה שעשה האלוהים למען נדע שהמשיח שבו אנחנו מאמינים. משיח שמסר את עצמו למעננו ובדמו קיבלנו סלחת חטאים. נזכור שמלך המשיח הזה ניצח את המוות, נזכור שהוא נגלה חי לאנשים רבים, נזכור שהוא עלה השמיימה להתפלל למעננו ונזכור שהוא שלח לנו את רוח הקודש.

מצוות השבת

13236203_1170897089622372_1344205175_n

הבסיס למצוות המוסר הוא עשרת הדיברות. עשרת הדיברות מופיעים בשלושה מקומות בתורה: שמות כ', ויקרא י"ט ובדברים ה' – בכל פעם בצורה שונה מעט. המצווה שמעוררת ויכוחים יותר מכול מצווה אחרת היא מצוות שמירת השבת. היהדות הרבנית נוהגת לפעמים באובססיביות כלפי מצוות השבת. לדוגמה: אין הסכמה בנוגע לקריעת נייר טואלט בשבת, ולכן יש עדות שמכינות מראש קרעי נייר טואלט לפני השבת.
מצוות השבת וישוע.
אלפי דפים בספרות הרבנית עוסקים במצוות השבת. ישוע סיכם את ההלכה שלו בשלושה כללים פשוטים:

מרקוס ב': 27 – השבת נוצרה למען האדם.

ישוע חוזר למטרה המקורית של השבת. היא נועדה כדי לספק חופש שבועי לאדם.היא נועדה לספק טעם של מלכות המשיח שתבוא. היא נועדה כדי שננוח מדברי העולם הזה ונפנה את לבנו לאלוהים.

מרקוס ב': 28 – בן האדם הוא אדון השבת.

ישוע הצביע על עצמו כעל הסמכות הסופית בנוגע לשמירת שבת. הוא שכתב בדמות מלך ה' את מצוות השבת מלכתחילה. הרבנים אומרים שאי אפשר לקיים את המצווה ללא פיקוח. כל אחד זקוק לרב שיורה לו כיצד לקיים את הפרטים. אם יש לך רב שאומר לם מה לעשות, לא יהיה לך שום ספק אם פעלתה נכון או לא. ישוע הוא הרבי שלנו ואנחנו שומרים שבת בהתאם להוראות שלו.

מרקוס ג': 4 – מותר לעשות טוב בשבת.

ישוע מדגיש שחוקי המוסר עולים על חוקי הטקסים. הוא מזכיר לנו שפרשנות נכונה של התורה כרוכה במוסריות פשוטה, בהבנה הגיונית ובגישה בריאה לחיי אדם.
אני דוחה את העמדה שיהודים אורתודוקסים שומרים את המצוות, ושיהודים משיחיים אינם. אנחנו שומרים את מצוות ה', אבל מקיימים את המצוות תוך כדי שאנחנו משיבים להן את משמעותן המקורית לאור הברית החדשה.

כמה עובדות מדהימות לרגל יום העצמאות

75fbedee-b976-4171-a6ac-d78be09362e3

כמה עובדות מדהימות לרגל יום העצמאות

"וְהָיָה כִי-יְבִיאֲךָ יְהוָה אֶל-אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב, וּדְבָשׁ; וְעָבַדְתָּ אֶת-הָעֲבֹדָה הַזֹּאת, בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה."

אומנם ארץ זבת חלב ודבש באופן מלא נקבל רק ביום ביאתו השנייה של מלך המשיח. אולם הקמת והתפתחות מדינת ישראל זה נס בכל קנה מידה עולמי.

השבוע לרגל יום העצמאות התפרסמו מספר נתונים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שכולם מוכיחים את הברכה הגדולה של אלוהים על עם ישראל.

הנה חלק מהנתונים  שהתפרסמו השבוע:

מאז יום העצמאות שעבר גדלה אוכלוסיית ישראל בכ-182 אלף איש, גידול של כ-2.2%.

 

בתקופה זו נולדו בישראל כ-195 אלף תינוקות ונפטרו כ-47 אלף איש. מספר העולים שהגיע לארץ היה כ-36 אלף.

 

כ-75% מאוכלוסיית היהודים הם "צברים" – ילידי ישראל (יותר ממחציתם לפחות דור שני בארץ), לעומת 35% בלבד בשנת 1948.

 

ב-1948 הייתה בישראל רק עיר אחת שבה יותר מ-100,000 תושבים – תל-אביב-יפו. כיום, 14 ערים מונות יותר מ-100,000 תושבים. מתוכן 8 ערים מונות יותר מ-200,000 תושבים: ירושלים, תל-אביב-יפו, חיפה, ראשון לציון, פתח תקווה, אשדוד, נתניה ובאר שבע.

 

לפי תחזית האוכלוסייה, בשנת 2035 צפויה אוכלוסיית מדינת ישראל להגיע ל- 11.3 מיליון נפש.

 

השנה צירפו בלמ"ס גם כמה נתונים השוואתיים בין מדינת ישראל בשנותיה הראשונות ובין מדינת ישראל בימינו. בשנים 1956/7 החזיקו 12 אחוזים ממשקי הבית בישראל מכונת כביסה בעוד כיום מחזיקים 96 אחוזים ממשקי הבית בישראל מכונת כביסה. בשנים 1956/7 ל-57 אחוזים ממשקי הבית בישראל היה ארגז קרח ול-37 אחוזים היה מקרר. כיום 99.9 אחוז ממשקי הבית בישראל מחזיקים במקרר חשמלי. בשנת 1957 לעשרה אחוזים ממשקי הבית בישראל היה מזגן, ואילו היום 87 אחוזים ממשקי הבית בישראל מחזיקים מזגן.

 

בשנת 1963 ל- 13 אחוזים ממשקי הבית בישראל היה קו טלפון בבית. כיום יש קו טלפון ב- 73 אחוזים ממשקי הבית ול-96 אחוזים מהם יש לפחות טלפון סלולרי אחד.

 

בשנת 1951 היו בישראל 34,103 כלי רכב, בשנת 2014 יש בישראל 2,965,727 כלי רכב (פי 87). בשנת 1950 נסעו ברכבת ישראל 1,557,000 נוסעים בשנה. בשנת 2014 נסעו ברכבת 48,541,000 נוסעים בשנה (פי 31).

 

בשנת הלימודים תש"ט היו בישראל 1,600 סטודנטים ופחות מ-200 מקבלי תארים. בשנת הלימודים תשע"ה היו בישראל 310,000 סטודנטים ו- 72.5 אלף מקבלי תארים.

 

אנחנו מתקדמים בצורה ישירה לפי נבואת יחזקאל (פרק לו' החל מפסוק כד)

"וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן-הַגּוֹיִם, וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל-הָאֲרָצוֹת; וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-אַדְמַתְכֶם.   כה וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים, וּטְהַרְתֶּם:  מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל-גִּלּוּלֵיכֶם, אֲטַהֵר אֶתְכֶם.   כו וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ, וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם; וַהֲסִרֹתִי אֶת-לֵב הָאֶבֶן, מִבְּשַׂרְכֶם, וְנָתַתִּי לָכֶם, לֵב בָּשָׂר.   כז וְאֶת-רוּחִי, אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם; וְעָשִׂיתִי, אֵת אֲשֶׁר-בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ, וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם.   כח וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם; וִהְיִיתֶם לִי, לְעָם, וְאָנֹכִי, אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים.   כט וְהוֹשַׁעְתִּי אֶתְכֶם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם; וְקָרָאתִי אֶל-הַדָּגָן וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ, וְלֹא-אֶתֵּן עֲלֵיכֶם רָעָב"

אבינו שבשמיים אנחנו מודים לך שאתה אוסף את עמך לאדמתם. שאתה תיתן לנו לב חדש ורוח חדשה. אתה תהיה לנו לאלוהים ואנחנו נהיה לך לעם. תלמד אותנו לשמור על המדינה שלנו, ואחד על השני.