קטגוריה: כללי

שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ וְאַל-תָּבִינוּ

Depositphotos_63882983_l-2015

סוֹדוֹת מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם

ישוע הירבה לדבר אל ההמון במשלים, או כמו שתלמידיו ניסחו זאת- למה זה במשלים תדבר אליהם?
ישוע ענה לשאלתם: ״כִּי לָכֶם נִתַּן לָדַעַת אֶת־סוֹדוֹת מַלְכוּת הַשָׁמָיִם וְלָהֶם לֹא נִתָּן״ ( מתי י״ג 11)
במבט ראשוני תשובתו של ישוע יכולה לקומם ולעלות את השאלה- האם סודות המלכות נגישים רק לקבוצה של מיעוט, ואילו לשאר לא ניתנת גישה?

 

מִי אֲשֶׁר לוֹ אָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ יִשְׁמָע

במשל שישוע סיפר רגע לפני שאלתם של התלמידים מסופר על אדם שיצא לזרוע זרעים על ארבע סוגי אדמות שונות ומתוכן רק סוג אחד של אדמה הייתה טובה והניבה פרי. למעשה התוצאה הייתה תלויה באדמה בלבד שכן הזורע עשה את עבודותו כראוי ופיזר את הזרעים על פני כל האדמות.
בהמשך ישוע מסביר את פשר המשל וכי האדמות השונות הן סוגים שונים של אנשים השומעים את דבר האלוהים.                          ישוע ממשיך את המשל במילים ״מִי אֲשֶׁר לוֹ אָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ יִשְׁמָע״ ובכך מפציר בעם להקשיב ולפקוח את אוזניהם (ובכך להיות אדמה נושאת פרי) – לישוע כל כך אכפת מכל אדם ואדם שהוא ממשיך ״לזרוע״ ולהנגיש את דברו ומה שנשאר לנו זה רק לשמוע ולעשות.

היכן נמצא אלוהים? היכן שנותנים לו להכנס

עתה נוכל לחזור לשאלתם של התלמידים- ״מַדּוּעַ אַתָּה מְדַבֵּר אֲלֵיהֶם בִּמְשָׁלִים?״                                                                מדוע ישוע לא מספק להם את התמונה המלאה ומדבר אליהם בחידות?

גם לשאלה זו ישוע מספק לנו זווית חדשה להסתכל על הדברים: ״נְבִיאִים וְצַדִּיקִים רַבִּים נִכְסְפוּ לִרְאוֹת אֶת אֲשֶׁר אַתֶּם רוֹאִים וְלֹא רָאוּ, וְלִשְׁמֹעַ אֶת אֲשֶׁר אַתֶּם שׁוֹמְעִים וְלֹא שָׁמְעוּ״ למעשה, ישוע בעצמו מעיד שאנחנו זכינו לקבל יותר מידע על סודות המלכות מהמידע החלקי שהיה לצדיקים ולנביאים, אך אפילו המידע החלקי הזה די עבורם על מנת להאמין. זה מעט אירוני שגם בתקופתם וגם בתקופתנו יש בפנינו מידע רב אפילו יותר מהדרוש, ולנו? בכל זאת אין זה מספיק.
״אם איננו נאמנים,הוא נשאר נאמן, כי לא יוכל להתכחש לעצמו״- הוא עשה, עושה ויעשה את החלק שלו, ואנחנו? האם אנחנו עושים את החלק שלנו? האם אנחנו אדמה טובה הנושאת פרי? האם אנחנו מקשיבים, פוקחים את עינינו ונותנים לאלוהים לדבר אלינו דרך הדברים הפשוטים?

בואו נלמד מהדוגמה של ישעיה שבשמעו את אלוהים אומר ״אֶת-מִי אֶשְׁלַח, וּמִי יֵלֶךְ-לָנוּ״ נהיה מוכנים להיענות לקריאה במילים ״הִנְנִי שְׁלָחֵנִי״.

 

 

איך להקות של שקנאים קשורות להצהרת בלפור ולהתגשמות הנבואות על ישראל?

 

השבוע ראיתי פרסומת מאוד מוזרה שקפצה לי בפייסבוק. נאמר שם שבמרחק 30 דקות נסיעה מתל אביב יש שמורת טבע ובה להקות של אלפי שקנאים שעוברות בישראל בדרכם לאפריקה.

בשבילי זה היה מוזר מאוד והיה לי קשה להאמין לזה. אני חובב טבע מושבע, איך זה יכול להיות שבמרחק של חצי שעה נסיעה ממני יש אלפי שקנאים ומעולם לא שמעתי על זה. לקחתי את אשתי והילדים ונסענו לעמק חפר קרוב לנתניה. זה היה מדהים, אלפי שקנאים היו שם. אני אישתי והילדים נדהמנו מתופעת הטבע הזו של כל כך הרבה בעלי כנף ענקים נמצאים ביחד באותו המקום.

 

Gigantic flock of Great White Pelicans sits at the water's edgeמסתבר שבשנים האחרונות השקנאים שינו את המסלול הרגיל שלהם, בדרך כלל מסלול הנדידה שלהם היה דרך עירק וסוריה, דרך ישראל עברו גם להקות של שקנאים אבל באחוזים בודדים. במשך הדורות כנראה שהיה ידוע גם לבעלי הכנף שעם ישראל בגלות, לכן ארץ ישראל הייתה ריקה ויבשה ואין סיבה לשקנאים שזקוקים לכמות עצומה של דגים לעבור בארץ ישראל. אולם כידוע המצב הפוליטי ואפילו המצב האקולוגי השתנו לגמרי ב- 100 השנים האחרונות.

בדיוק לפני מאה שנה העם היהודי קיבל בשורה מאוד משמחת מהממלכה הבריטית. הצהרת בלפור, שמשמעותה היא: שהשלטון הבריטי מכיר בכך שהעם היהודי צריך להקים בית לאומי בארץ ישראל. למעשה פסוקים ונבואות רבים מהתנ”ך שמדברים על שיבת עם ישראל לציון התחילו לזהור. הראשונים שעלו לארץ ישראל למעשה היו “כלים בידי אלוהים” כדי להגשים את נבואותיו בפי הנביאים. החלוצים הראשונים התחילו לעלות לארץ ישראל, הארץ הייתה חולה, אזורים רבים היו מכוסים בביצות, כמות רבה של יתושים אשר גרמו למחלות ואפילו מוות עבור חלק מהעולים .

Balfour

האם קושי זה גרם להפסקת עליית היהודים? ליהפך – החלו להגיע צעירים חדורי מוטיבציה שייבשו ביצות, עבדו את האדמה והקימו יישובים, כל זה בזמן שבארץ שלטו הטורקים שהערימו קשיים רבים על התנועה הציונית החדשה. ובכל זאת אם מסתכלים על ההתפתחות האדירה של מדינת ישראל לפני ולאחר קום המדינה אפשר להבין שאנחנו מתבוננים בנס אלוהי.

באזור החוף היו בעיקר גבעות של חולות. כיום יש ערים רבות ובניינים עם עשרות קומות. בתל אביב והסביבה כיום אפשר לימצוא את ריכוז היהודים הגדול ביותר בהיסטוריה היהודית במקום אחד. בסביבות ארבע מיליון יהודים גרים באזור מרכז הארץ.

אפילו בנגב – האזור המדברי של ישראל הקימו חממות של גידולים חקלאיים בתנאי מדבר. נציגים של מדינות מאפריקה וגם ממדינות יבשות אחרות מגיעים לישראל ללמוד את הפלא, איך לקיים חקלאות פוריה בתנאי מדבר. לדוד בן גוריון היה חזון להפריח את הנגב היבש. כיום בממשלת נתניהו החזון הזה מתממש.

בחזרה לשקנאים. המזרח התיכון עובר מלחמות רבות בשנים האחרונות. מיליוני פליטים בורחים לאירופה ולמערב. יש רק מדינה אחת שבמקום לברוח ממנה מגיעים אליה עוד יהודים מכל העולם. זו כמובן מדינת ישראל. גם השקנאים באופן פלאי שינו את מסלול הנדידה שלהם. יותר משבעים אלף שקנאים עוברים דרך ישראל לאפריקה. ישראל פורחת.
בריכות הדגים בישראל מלאות. ומבחינת השקנאים, ישראל זה כיום היעד המועדף. מפני שכל שקנאי צריך לאכול לפחות קילו דגים ביום, זה יוצר בעיה מסוימת לחקלאים ולמגדלי הדגים בישראל, לכן משרד החקלאות הקים בריכות דגים מלאכותיות במיוחד לשקנאים כדי שמגדלי הדגים לא יספגו הפסדים.

אלוהים נאמן לדברו. הוא הבטיח שעם ישראל יחזור לאדמת ארץ ישראל, הוא הבטיח ארץ זבת חלב ודבש, העובדה שהשקנאים שינו את מסלולם מסמלת שגם הטבע מבין שאלוהים מברך את ארץ ישראל בזמנים הללו.

“ישוע היה ****** יהודי!”

Young boy with a surprised expression with eye glasses

נהג המונית

סלחו לי על הכותרת הפרובוקטיבית של המאמר הזה, אבל חשוב לי לספר את הדברים כפי שקרו. דרך המשפט הזה ביטא את עצמו נהג המונית שלנו ברגע שקלט שישוע הוא יהודי, זה היה המשפט האחרון שציפינו לשמוע. “ישוע היה ****** יהודי!” נהג המונית הבין את המשמעות העמוקה שטמונה בכך שישוע הוא יהודי, וזה הפתיע ונגע בו כנראה אפילו יותר מאשר שאנחנו הופתענו מהתגובה שלו! מיד עלתה לראשי דמותו של זכי המוכס, אני בטוח שישוע נתקל בדברים יותר מפתיעים כאשר הוא עצמו בישר למוכסים ולחוטאים.

תנו לי לחזור קצת אחורה, לתחילת הסיפור. תל אביב, אני ועוד כמה חברים מארה”ב עוצרים מונית ועולים עליה. לדודו, נהג המונית שלנו, היה הרבה מה לספר לנו בנוגע להיסטוריה של תל-אביב. בשלב מסוים השיחה “התגלגלה” והתחלנו לדבר איתו על ישוע. כשהיינו כבר קרובים ליעד שאלתי אותו אם יש לו איזשהו כאב בגוף. הוא בתורו שיתף אותנו שיש לו בעיות בגב וכאב קבוע בברך מאז ניתוח שהוא עבר. התפללנו עבורו והתפילה, לא באופן מפתיע בשבילנו יש לומר, אבל באופן מפתיע בהחלט בשבילו – בהחלט עזרה!  מיד הוא אמר שהוא מרגיש טוב יותר ושאפילו הברך שלו כואבת פחות. לפי הבעת הפנים שלו קשה היה לפספס את העובדה שהוא עבר עכשיו חוויה שהוא לא חווה מעולם, לקח לו קצת זמן לעכל את מה שקרה לו.

תפילה עבור מצבו הבריאותי של אדם נוגעת גם בנשמתו. הרי מה שווה ברך שנרפאת, אם הנשמה הולכת לאבדון? לכן, אני מתמיד להתפלל שאנשים יחוו גם את שמחת האדון-את הנוכחות שלו. האנשים מיד מזהים ויודעים להגיד שלא מדובר בעוד סתם רגש אנושי שהם חווים, אלא במשהו שונה, משהו אמיתי. בעוד המחשבות האלה עוברות במוחי, דודו כבר הספיק להוריד אותנו במחוז חפצינו ועזב, אבל לא לפני שצחקנו ביחד והחלפנו מספרי טלפון. גם היום דודו ואני שומרים על קשר, בעיקר דרך הודעות.

כל חייך ישתנו!

ביולי האחרון, נכנסתי לסטארבאקס (בית קפה) בארה”ב. התקרבתי לדלפק וביקשתי מהמוכרת קפה. כשהיא חזרה עם הקפה לפי בקשתי, הרגשתי לפתע שמשהו מטריד את מנוחתה ובכדי לעודד את רוחה שאלתי: “האם אי פעם תהית עד כמה אלוהים אוהב אותך?”, היא אמרה: “האמת שכן.. אם כי אני לא באמת בטוחה כמה”, ואז שאלתי: “האם אי פעם יצא לך להרגיש את נוכחותו של האלוהים?”, היא אמרה: “לא, לא יצא לי..”

ביקשתי ממנה “תני לי את היד שלך”. היא הושיטה לי את ידה לפנים. התפללתי תפילה ממש קצרה, רק כמה שניות, אבל זה כל מה שהיא הייתה צריכה. היא הסתכלה עליי בתדהמה “עשית לי את היום!” השבתי לה: “אני לא רוצה לעשות לך את היום, אני רוצה שכל החיים שלך ישתנו!” מכאן הפניתי אותה להתעמק בתנ”ך ועודדתי אותה לקרוא במיוחד בבשורת יוחנן.

חברים יקרים, לא רק אני קיבלתי את המתנה הזאת, אלוהים אתכם! גם אתם יכולים לשנות לאנשים את החיים ולהראות להם את הכיוון הנכון.

רחמים בדרך חזרה הביתה

בדרך חזרה הביתה, היה לנו מפגש מדהים נוסף עם בחור בשם רחמים. רחמים, בכל הכנות לא היה נראה לי כמו מישהו שפתוח לבשורה. הוא היה בשנות העשרים לחייו, והצטייר במוחי כבחור שקט, בטוח ורגוע. אולם במוקדם או במאוחר היה עתיד נושא האמונה בישוע לעלות מאחר ואנו יהודים משיחיים איננו יכולים להרשות לעצמנו לפספס שום הזדמנות! שאלתי אותו אם יעניין אותו לשמוע איך הגעתי לישוע. הוא מצדו, מיד ענה שכן, שלמעשה זה אכן מעניין אותו.

בעודי מופתע מעט מהעניין הרב שהפגין חלקתי עמו את סיפור העדות שלי. כשהגעתי לקטע שבו אני מסביר את הבשורה-שישוע היה קורבן עבור חטאינו-נראה שהוא, שוב, באופן מפתיע, הבין את ההיגיון מאחורי הדברים. אמרתי לו שאמנם יהודים רבים חושבים שהם מכפרים על כל חטאיהם בכך שהם צמים ביום כיפור, אבל גם הבהרתי שאין זה ייתכן. בזמן שבית המקדש היה פעיל, הכהן הגדול היה מקריב אִשֵּׁה (קורבן-שעיר לעזעזל) עבור חטאי העם. הצום, בסך הכל, היה ביטוי של ענווה מצד העם – בתקווה שאלוהים יסלח להם. אחרי שבית המקדש נחרב, יוחנן בן-זַכַּי ניסה למצוא פתרון להעדר היכולת הזו בדיוק להקריב קורבנות בבית המקדש לסליחת חטאים. כך בעצם נוצרה סוג של יהדות חדשה שהתיימרה להחליף את מערכת הקורבנות במעשים טובים (מצוות). במקום ליפול על פניו ולהתאבל על ההרס של בית המקדש, בן-זַכַּי יצר יהדות חדשה, חסרת-שפיכת-דם. המשכתי והסברתי שעל פי הכתובים רק שפיכה של דם יכולה לכפר על החטא;

“כִּי נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר בַּדָּם הִוא, וַאֲנִי נְתַתִּיו לָכֶם עַל־הַמִּזְבֵּחַ, לְכַפֵּר עַל־נַפְשֹׁתֵיכֶם; כִּי־הַדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר׃” (ויקרא 17:11)

“זה די הגיוני, זה מסתדר לי בראש” הוא אמר. די הופתעתי לראות איך בחור כל כך צעיר יכול לספוג ולהבין קונספט תיאולוגי כל כך עמוק. בעודי מנסה להבין זאת רחמים הוסיף ואמר “אני הייתי רוצה ללמוד עוד על זה”. את השיחה סיימנו בתפילה, התפללנו עבורו לחוות את נוכחותו אלוהים, והוא אכן חווה! הוצאתי עותק של הספר שלי, ‘הבן המנודה של ישראל’, והושטתי לו אותו, הוא שמח ובעיניו ניתן היה לראות כי הוא היה להוט לקרוא את הספר.

חברים, הנושא הזה בוער בי -לא רק לחלוק ולספר את הבשורה, אלא לראות מאמינים ישראלים שמסוגלים לחלוק את הבשורה דרך כח הריפוי של רוח הקודש! אנחנו רואים מזה עוד ועוד! אנא התפללו שאנשים נוספים מהעם שלנו  ירצו לחקור את הנושא לעומק ולמצוא את האמת.

סיפור אהבה

התמונה של ‏קהילת תפארת ישוע‏.

אני זוכר שכאשר הייתי רווק הייתה לי שאלה שחזרה על עצמה כל פעם מחדש. השאלה הייתה, מי הבחורה שהולכת להיות אשתי? ובעקבות השאלה הזו עלו לי עוד כמה שאלות. האם אני כבר מכיר את הבחורה שאיתה אתחתן? האם היא מהקהילה שלי או מקהילה אחרת? מה אני צריך לעשות כדי לימצוא אותה? אני חושב ששאלות מהסוג הזה עוברות בראש של הרבה רווקים ורווקות.

לפני כמה ימים הייתה לנו בקהילת תפארת ישוע חתונה. את החתן אני מכיר הרבה מאוד שנים. קוראים לו יונתן. הוא חבר בקהילת תפארת ישוע. אדם שתמיד שמח לעזור ולשרת את האדון. הסיפור של יונתן מאוד מעניין. הוא נולד בצרפת ושירת בצבא הצרפתי. כולם ידעו שהוא יהודי, הוא נהג לענוד שרשרת עם מגן דוד גדול שכולם ראו. בגלל זה הוא גם ספג קללות ותקריות אנטישמיות.

יום אחד חייל מוסלמי בצבא הצרפתי ששנא יהודים ניסה לרצוח את יונתן. הוא חבט בו עם הקת של הרובה ובעט בראש של יונתן ללא הפסקה. יונתן איבד את ההכרה והיה במצב של מוות קליני. הרופאים לא נתנו לו הרבה סיכוי לחיות אבל לאלוהים היו תוכניות אחרות. יונתן ניצל וקיבל את החיים שלו במתנה לעדות המלאה לחצו על הקישור>>> .

כנראה בגלל שאלוהים כל כך עזר ליונתן בחיים אז יונתן גם אוהב לעזור לאחרים. והוא מאוד פעיל בפעילויות של הקהילה בתחום הנזקקים בתל אביב.

איך יונתן ואביבה נפגשו?

בכל יום שישי שעה לפני תחילת האספה מתקיימת תפלה ופגעה בקהילת תפארת ישוע. יונתן הגיע לפני כולם כדי להתפלל. במקביל הגיעו לאספת התפילה כרגיל אשר ובטי אינטרטר. רק שהפעם הם לא הגיעו לבד, הם הביאו את אביבה.
גם את אביבה אני מכיר ויכול להעיד עליה שהיא כל כך אוהבת את האדון ומוכנה לשרת אותו בכל מקום ובכל זמן.
לא פלא שהמפגש הראשון של יונתן ואביבה היה במקום שבו קבוצה קטנה של אנשים התאספו כדי לבקש את הברכה של אלוהים על אספת הקהילה.

כתוב “דירשו תחילה את מלכות האלוהים, וכל השאר יתווסף לכם”. כמה שהפסוק הזה נכון ליונתן ואביבה. שנים כל אחד מהם מתפלל כדי למצוא את שאהבה נפשו. והינה במקום הזה של תפילה ודרישה של מלכות האלוהים, שם הם הכירו.

עברו רק מעט חודשים עד שיונתן ירד על הברכיים והציע לאביבה נישואין.
התמונה של ‏קהילת תפארת ישוע‏.

כולנו, כל החברים כל כך שמחנו עבורם. השיא של השמחה ללא ספק הייתה במהלך טקס החתונה שהם עשו בקהילה. הטקס היה כל כך מרגש שלא רק הנשים הזילו דמעה אלא גם כמה מהגברים.

בסיום החופה אני זוכר שאמרתי לצוות הנגנים. תתכוננו לנגן שיר אחד זה מספיק. כי כבר מאוחר ובחדר כיבוד יש הרבה אוכל אז בטח מהחופה כולם יעברו לשולחנות האוכל.
אך, מהר מאוד גיליתי שטעיתי בגדול. השמחה הייתה כל כך גדולה ואנשים לא הפסיקו לרקוד עם החתן והכלה עד שכבר הרגלים היו עייפות. שמחה כזו בחתונה זו חוויה שאני מאחל לכל חתן וכלה.
התמונה של ‏קהילת תפארת ישוע‏.

עכשיו מתחיל החלק החשוב בחיי הזוג החדש. ואנחנו מבקשים מכל החברים שלנו להתפלל עבור יונתן ואביבה שימשיכו בגבורת רוח הקודש לשרת את האדון. הם כל הזמן שירתו אותו בעבר. עכשיו הם יתחילו לשרת אותו ביחד ואנחנו בטוחים שאלוהי ישראל ישתמש בזוג הנפלא הזה כדי לזרוע הרבה אהבה ונתינה בתוך עם ישראל.

מאת : מוטי כהן

הקשר בין החלטת אונסקו לצום י”ז בתמוז

15220124_10210168719467799_5633053593909144918_n

שלמה המלך, החכם באדם נהג לומר ” מַה-שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה-שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה וְאֵין כָּל-חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ”.

שלמה המלך הוא לא רק בנאדם מאוד חכם, הוא גם היה אחד מהאדריכלים הגדולים ביותר בהיסטוריה של עם ישראל. לפני שלושת אלפים שנה הוא בנה בעיקר בתוך העיר ירושלים, כאשר המרכז והתפארת של הבנייה היה כמובן בניית בית המקדש.

כמו כל עיר באותה התקופה גם לעיר ירושלים הייתה חומה גדולה ומפוארת בעיקר לצורכי הגנה.

כעבור ארבע מאות שנה לאחר תקופת שלמה החומות נפרצו והגיעו הכובשים מבבל כדי להחריב ולהרוס את העיר. צום י”ז בתמוז מסמל את הזמן שבו הבבלים פרצו את חומות העיר.

 “וַתִּבָּקַע הָעִיר וְכָל-אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַלַּיְלָה דֶּרֶךְ שַׁעַר בֵּין הַחֹמֹתַיִם אֲשֶׁר עַל-גַּן הַמֶּלֶךְ וְכַשְׂדִּים עַל-הָעִיר סָבִיב וַיֵּלֶךְ דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה”.מלכים ב’ פרק כ”ה פסוק 4  

שלמה המלך ועוד איך צדק. גם בהקשר של ירושלים מַה-שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה. בעבר ניסו לכבוש והרסו את ירושלים, בהווה מנסים לכבוש ולהרוס את ירושלים וגם בעתיד נבואות התנ”ך מראות לנו שינסו לכבוש ולהרוס את ירושלים.

צום י”ז בתמוז הוא לא רק זיכרון רחוק. גם היום עלינו לעלות את ירושלים בתפילה על ראש שמחתנו. תזכרו שאין חדש תחת השמש ומה שהיה הוא מה שיהיה. בימים האחרונים ארגון אונסקו מטעם האו”ם קיבל החלטה שמדינת ישראל היא כוח כובש בירושלים. מבחינתם את ירושלים צריך שוב לשחרר משליטת העם היהודי. יש כל מיני סוגים של טרור, כאשר לסוג זה של טרור מטעם אונסקו קוראים טרור מדיני ותאולוגי. מבחינתם לא הייתה היסטוריה של אלפי שנים בקשר שבין העיר ירושלים לעם ישראל.  בימינו אונסקו מנסים לשכתב פייק היסטוריה (היסטוריה מזוייפת) כדי למחוק את הזהות היהודית מהאתרים התנכיים בישראל.

כאשר צמים למען ירושלים זוכרים את העבר הרחוק והחורבן של עמנו ועיר בירתנו. בנוסף אנו מבינים שכיום אנחנו חיים בתקופה מאוד מורכבת ויש סכנה אמיתית שינסו שוב להביא את עיר הבירה שלנו למצב של חורבן. לכן במצב הזה הנשק הטוב ביותר הוא תפילה לאבינו שבשמים.

“שַׁאֲלוּ, שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם; יִשְׁלָיוּ, אֹהֲבָיִךְ.
יְהִי-שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ; שַׁלְוָה, בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ. לְמַעַן, אַחַי וְרֵעָי   
אֲדַבְּרָה-נָּא שָׁלוֹם בָּךְ
לְמַעַן, בֵּית-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ – אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ”
תהילים קכב

 

מאת: מוטי כהן

שלום אמיתי

ac2b95e2efa4067e68b3a475bed4e88b

זה לא סוד שאחד מהנושאים שתמיד בכותרות בישראל הוא תהליך “השלום” בין היהודים לערבים במזרח התיכון. כאשר הייתי ילד הייתי בטוח שעד שאני אתגייס לצבא כבר יהיה שלום ,ואני לא אצטרך להלחם. השנים עברו התגייסתי לצבא והשתתפתי בלחימה בדרום לבנון. גם היום 18 שנה לאחר השחרור שלי עדיין אין שלום וחיילי צהל נלחמים כדי לשמור על הביטחון של אזרחי ישראל. כיום אני מקווה שעד שהילדים שלי יתגיסו לצבא, אולי יהיה שלום? היום אני כבר לא חושב כילד ומבין את המציאות המורכבת של המזרח התיכון.

למרות המלחמות הרבות שמתרחשות במדינת ישראל אני כן ראיתי וחוויתי רגעים של שלום. לא שלום מזוייף, לא הסכם שלא שווה את הנייר שעליו הוא כתוב. אלא שלום אמיתי, שלום שנכנס ללב ושובר את מחיצת האיבה. שלום שהופך מציאות של שנאה למציאות של אהבה בין יהודים לערבים.

את הרגעים היפים והמיוחדים הללו אני חוויתי בקהילת תפארת ישוע בתל אביב. כאשר האמונה המשותפת בישוע המשיח היא הגשר ללבבות שבין היהודים לערבים.

אחד מהמורים האהובים עלי הוא יוסף חדד. רועה קהילה ערבי מהצפון שנמצא בקשר מצויין עם קהילת תפארת ישוע ובא ללמד באספת הקהילה מדי פעם. מה שאני אוהב ביוסף חדד זה לא רק את תוכן הלימוד. אלא בעיקר את היכולת שלו כערבי לתת ליהודים את ההרגשה כמה שהוא אוהב את עם ישראל.  לראות רועה קהילה ערבי שמגיע למרכז תל אביב לקהילה בעלת צביון יהודי. מגיע כדי ללמד, ולעודד, ולברך ולהתפלל עבורנו. לראות אותו כחלק מהמשפחה שלנו. זה מבחינתי שלום אמיתי.

עוד דבר מעניין זו הקהילה של יוסף חדד בצפון. קהילה שיש בה גם מאמינים מצבא דרום לבנון (צד”ל). בתקופה שישראל נלחמה באופן בקבוע באזור דרום לבנון, קמו כפרים שלמים של בעיקר נוצרים (וגם מעט דרוזים) שעברו רדיפות קשות מצד האוכלוסיה המוסלמית. הם ידעו שהסיכוי שלהם לשרוד בג’ונגל של המזרח התיכון הוא רק אם הם ילחמו לצד ישראל. כך קם צבא של שלושת אלפים לוחמים שנלחם ביחד עם צהל בשנות השמונים והתשעים וכגד ארגוני הטרור. בשנת 2000 ישראל יצאה ברצועת הביטחון שבדרום לבנון. ביום הזה הגיעו לגבול עם ישראל כששת אלפים פליטים של חיילים מצבא דרום לבנון ומשפחותיהם . הם השאירו את הכל מאחור, מצב שמאוד מזכיר את יציאת מצריים של העם היהודי. הם ידעו שמי שישאר מאחור חייו יהיו בסכנה.

4E8A8199

יוסף חדד והקהילה שלו שירתו ועזרו למשפחות שהגיעו מלבנון. לחלקם הקהילה הייתה כבית רוחני. לאחרים הם בישרו את בשורת המשיח ועזרו להם להסתדר בישראל. אנחנו בקהילת תפארת ישוע מאוד שמחים להיות חברים של הקהילה של יוסף בצפון וזה מבחינתנו רגעים של שלום אמיתי.

לפני כמה שבועות הגיעה לקהילה שלנו סופיה. בחורה שגדלה כמוסלמית בכווית שבמפרץ הפרסי. היא סיפרה לנו על שטיפת המוח שעשו להם כדי שיחיו בשנאה כלפי עם ישראל. בגיל 8 היא נסעה עם אבא שלה למצוות העלייה לרגל במכה שבערב הסעודית. באחד הימים הייתה פתאום התקהלות של אנשים והייתה שם אישה שיושבת על הבירכיים וכולה מכוסה בבגדים שחורים. לידה עמד מטיף מוסלמי שהכריז שהאישה הזו עברה על חוקי האיסלאם. בזמן הזה הייתה התקהלות גדולה מסביב לאישה. סופיה הייתה עם אבא שלה מאוד קרוב. ואז המטיף שלף חרב ומול כולם הוא כרת לאישה החוטאת את ראשה. סופיה נכנסה לחרדה והתחילה לבכות, אבא שלה אמר לה שזה מה שקורה לאישה שלא חייה לפי חוקי האיסלאם. לכן עליה להיות אישה מוסלמית טובה. סופיה סיפרה לנו את העדות שלה כיצד היא הגיעה לאמונה בישוע. מבחינתנו כיהודים זה כל כך מרגש לשמוע סיפור של בחורה שגדלה כמוסלמית מאוד אדוקה ובסופו של דבר בחרה ללכת כנגד הזרם ולהאמין במשיח ישוע. בסוף העדות שלה התפללנו כל קהילת תפארת ישוע עבור סופיה ועבור העולם המוסלמי כדי שיכיר את ישוע.

במהלך השנים הגיעו לקהילת לתפארת ישוע אנשים מאירן, מצריים, בית לחם, כווית, ועוד. כולם ערבים שכיום מאוד אוהבים את ישוע ואת העם היהודי. כאשר יש לנו קשרים של חברות בין יהודים לערבים על הבסיס של האמונה המשותפת שלנו במשיח ישוע. יש לנו גם הרבה תקווה שהרגעים של השלום יום אחד יהפכו לשלום אמיתי. שלום שרק שר השלום יכול לספק למזרח התיכון שכרגע נמצע בתקופה של מלחמה.

מאת: מוטי כהן

האם להעריץ קבוצת כדורגל זו עבודת אלילים?

collage11

 

32 שנים מהחיים שלי הייתי אוהד פעיל של מכבי תל – אביב. בהתחלה בכדורסל ומיד לאחר מכן גם בכדורגל. בהמשך הצטרפה עוד קבוצה שהתחלתי להעריץ – ריאל מדריד.

יותר מ – 200,000 ש”ח (מאתיים אלף שקלים) השקעתי בחיים שלי בצורה כזו או אחרת באהבה הגדולה שלי לקבוצות שאותם אהדתי.

שנתיים זה פרק הזמן שלקח לי להתמודד עם ההתמכרות שלי. עד שהצלחתי להגיע ליום המיוחל שבו אין לשום קבוצת ספורט כוח על החיים שלי, האם להיות שמח או עצוב.

כבר חודשיים (נכון לתחילת מאי 2017) שאני לא צופה בשום משחק, לא נכנס לאתרי ספורט .
לאחר שמחקתי את עצמי מיותר ממאה קבוצות בוואצאפ, פייסבוק ואפליקציות שהיו גוזלות חלק ניכר מהזמן שלי.

מי שמכיר אותי יודע שקודם כל אני מאוד אוהב את אלוהים, לאחר מכן את המשפחה והחברים שלי. במקום השלישי תמיד הייתה האהבה שלי לצפות במשחקי ספורט כבר מגיל שש. במשך השנים נסעתי למאות משחקים כולל כמה נסיעות לחו”ל.

לפני שנתיים החל משהו להשתנות אצלי. מכבי תל –אביב זכתה בכל התארים האפשריים בארץ. המשחק האחרון של העונה היה גמר גביע המדינה בין מכבי תל אביב להפועל באר שבע. מכבי תל אביב ניצחה 6-2. אני זוכר בדקות האחרונות של המשחק כאשר כל האוהדים שמחים והמשחק כבר נחשב למשחק “גמור”. אני הייתי ממש כועס, לא הבנתי למה הקבוצה “שלי” לא מנסה להכניס גולים נוספים. כולם שמחים ורוקדים ורק אני לא מסופק מהתוצאה. באחד מהימים לאחר המשחק  קראתי מהברית החדשה. היה קטע מאוד משמעותי עבורי לקרוא כאשר ישוע המשיח אמר לאישה השומרונית.

“עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהּ: “כָּל הַשּׁוֹתֶה מִן הַמַּיִם הָאֵלֶּה יִצְמָא שׁוּב, אֲבָל הַשּׁוֹתֶה מִן הַמַּיִם אֲשֶׁר אֲנִי אֶתֵּן לוֹ לֹא יִצְמָא לְעוֹלָם; הַמַּיִם שֶׁאֶתֵּן לוֹ יִהְיוּ בּוֹ לִמְקוֹר מַיִם נוֹבְעִים לְחַיֵּי עוֹלָם.”

זה בדיוק מה שעברתי, הקבוצה שאני אוהד זכתה בכל התארים והביסה את היריבות שלה ואני עדיין צמא.  לא רק שזה לא מספק ומרווה אותי. אלה בדיוק להפך זה רק גורם לי להיות צמא עוד ועוד וללא שום סיפוק. ישוע צודק ב 100% רק הוא נותן לי חיי אמונה שממלאים אותי בשלום ואהבה. ודרכו אני יודע שאני לא צריך כלום מלבד נוכחות אלוהים בחיי. לעומת זאת בעולם הספורט תמיד רוצים לזכות בעוד תארים. גם כאשר זוכים זו שמחה רגעית ולאחר מכן רוצים עוד.

מה שמעניין הוא שתמיד התייחסתי לאהדת קבוצות ספורט כמשהו שמאוד מקובל ודבר שאינו מפריע לי בכלל עם הקשר שלי לאלוהים. בטוח לא הגדרתי את זה כהתמכרות או כעבודת אלילים. אחת מהחופשות הראשונות שלי עם אשתי היה למדריד. מאוד רציתי שאשתי תחווה את החוויה להיות באצטדיון ענק ואולי תוכל להבין למה אני מאוד אוהב ללכת למשחקים. אני זוכר שמתי שיצאנו מהאיצטדיון במדריד שאלתי את אשתי מה דעתה על החוויה? התשובה שלה הפתיעה אותי. היא אמרה שזה היה נראה לה כמו בית מקדש שכולם עובדים בטירוף אליל בשם ריאל מדריד. היום אני מבין למה היא התכוונה.

הרי לפני כל משחק האוהדים מתחילים לשיר ולהלל את הקבוצה והשחקנים, בגלל התוצאות במשחקים האוהד הממוצע שמח, עצוב, כועס. יש כאלה שמוכנים לשלם סכומים מטורפים של כסף כדי לנסוע אחרי הקבוצה לכל מקום. השעות הרבות שכל אוהד משקיע כדי לדעת מה חדש בקבוצה, מי משחק, מי פצוע. הרי אתרי הספורט פחות כותבים על הנושא המקצועי ומתעסקים בעיקר ברכילות. מי מסוכסך עם מי ומה קרה בחדר ההלבשה או בחיי הלילה של השחקנים. והאוהדים עסוקים בחלק גדול מהמשחק בלקלל ולגדף.

שעות רבות במהלך השבוע “שתיתי” את “החדשות” מעולם הספורט. במשך 32 שנים ידעתי כל שנה מה ההרכב וסגל השחקנים של מכבי תל- אביב. אנשים שהיו שוכחים שם של שחקן ששיחק בקבוצה לפני שנים היו מתקשרים אלי כי ידעו שאני בטח אזכור על מי מדובר.

כמו שכתבתי במשך שנתיים הבנתי שאני צריך לרדת מכמות הצפייה שלי במשחקי הספורט. בהתחלה זה הלך הפוך. הייתי במלחמה רוחנית. היה לי מאוד קשה להפסיק עם כל הריגושים שמשחקי ספורט יכולים לתת.

בסופו של דבר לפני יותר מחודשיים קרה מקרה שבזכותו  קיבלתי את הכוח והגבורה מאלוהים. ובכוח הזה קיבלתי החלטה להפסיק לגמרי עם “התחביב “הזה. זה קרה כשחזרתי ממפגש תפילה שהדרכתי. למרות שהיה משחק כדורגל, התנדבתי להישאר ולהדריך את מפגש התפילה. לאחר מכן מיהרתי הביתה בציפייה שאולי אצליח לראות את סיום המשחק. בדרך היו פקקים והתעצבנתי שאני מאחר. תוך כדי הזמן של הפקק קיבלתי סוג של התגלות. הבנתי שגם בזמן התפילה שזה זמן קדוש, הלב שלי בכלל לא היה עם אלוהים. הלב שלי היה בדאגות מה קורה במשחק כדורגל. זה מבחינתי סוג של אליל. ברגע שאני מבין שהלב שלי לא היה עם אלוהים נפל לי האסימון שזהו. אני צריך לחזור בתשובה ולרדת מהתחביב הזה שנתתי לו להפוך לאליל בחיים שלי.

זהו, עכשיו יש לי הרבה יותר שעות במהלך השבוע שאני בטוח שאנצל אותם בצורה הרבה יותר יעילה. ומי יודע אולי יום אחד יצא לי במקרה לראות משחק בין מכבי להפועל והמטרה שלי היא שממש לא יפריע לי מי מבקיע, מי מנצח ומי מפסיד. פשוט לא להיות כבול לשום קבוצה.

האם להעריץ קבוצת כדורגל זה סוג של עבודת אלילים?
בהחלט כן. לצפות במשחקים ולהנות ממשחק טוב זה בסדר גמור. כל עוד לא מגזימים ולא נותנים לזה מקום בחיים.

מאת: מוטי כהן

 

פורים 2017

פורים 1

Once Saved, Always Saved

תוצאת תמונה עבור ‪Arrogant man‬‏

נושע לא משנה מה

כיום ישנה אמונה נפוצה בגוף המשיח בעולם הטוענת שאי אפשר לאבד את הישועה. אדם שמאמין ונושע לא יכול לעשות דבר שיגרום לו ליפול מחסד אלוהים ולאבד את הישועה.

האמונה הזו מתבססת בין היתר על הכתוב ברומים ח:38-39 “וַאֲנִי בָּטוּחַ כִּי לֹא הַמָּוֶת וְלֹא הַחַיִּים, לֹא מַלְאָכִים וְלֹא שַׁלִּיטִים, לֹא דְּבָרִים שֶׁבַּהוֶֹה וְלֹא דְּבָרִים שֶׁעֲתִידִים לָבוֹא, לֹא כֹּחוֹת,  לֹא גְּבָהִים וְלֹא מַעֲמַקִּים וְלֹא שׁוּם יְצוּר אַחֵר לֹא יוּכְלוּ לְהַפְרִידֵנוּ מֵאַהֲבַת אֱלֹהִים שֶׁבַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲדוֹנֵנוּ.” וביוחנן י:27-29 ”  צֹאנִי שׁוֹמְעוֹת אֶת קוֹלִי וַאֲנִי מַכִּיר אוֹתָן; הֵן הוֹלְכוֹת אַחֲרַי וַאֲנִי נוֹתֵן לָהֶן חַיֵּי עוֹלָם; וְלֹא תֹּאבַדְנָה לְעוֹלָם, אַף לֹא יַחֲטֹף אוֹתָן אִישׁ מִיָּדִי.  אָבִי שֶׁנָּתַן אוֹתָן לִי גָּדוֹל מִכֹּל וְאֵין אִישׁ יָכוֹל לַחֲטֹף אוֹתָן מִיָּד הָאָב“.
אכן, ניתן לפרש לפי פסוקים אלה, ששום דבר לא יכול להפריד אותנו מחסד אלוהים ואהבתו ושהמאמינים הנושעים בישוע לא יאבדו לעולם.

אבל האם אכן כך?? האם אחרי שאדם מאמין, חוזר בתשובה ונושע הוא יכול להפנות עורף לאלוהים ועדיין להיכנס למלכותו? האם הוא יכול לחטוא בזדון שוב ושוב, לא לחזור בתשובה ועדיין להיוושע? האם הוא יכול לפתח אדישות לאלוהים, להתרחק ממנו, לרדוף את הנאות העולם ועדיין לזכות בחיי נצח?

 

ההיגיון הפשוט אומר שלא. זה פשוט לא הגיוני! אבל הרבה יותר חשוב מההיגיון שלנו, זה מה שהכתובים אומרים, והם במפורש סותרים את הרעיון הזה.
שני קטעים לדוגמא :
איגרת השניה של כיפא ב:20-21 “הֲלֹא אִם אַחֲרֵי שֶׁנִּמְלְטוּ מִטֻּמְאוֹת הָעוֹלָם בִּידִיעָתָם אֶת אֲדוֹנֵנוּ וּמוֹשִׁיעֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, שׁוּב נִסְתַּבְּכוּ בָּהֶן וְנֻצְּחוּ – כִּי אָז מַצָּבָם הָאַחֲרוֹן גָּרוּעַ מִן הָרִאשׁוֹן.  מוּטָב הָיָה לָהֶם שֶׁלֹּא לָדַעַת אֶת דֶּרֶךְ הַצְּדָקָה מֵאֲשֶׁר לָדַעַת אוֹתָהּ וְלָסוּר מִן הַמִּצְוָה הַקְּדוֹשָׁה הַמְּסוּרָה לָהֶם.  הִתְמַמֵּשׁ בָּהֶם הַמָּשָׁל הָאֲמִתִּי:’הַכֶּלֶב שָׁב עַל־קֵאוֹ’, וְגַם ‘הַחֲזִיר עוֹלֶה מִן הָרַחֲצָה לְהִתְגּוֹלֵל בָּרֶפֶשׁ”

באיגרת אל העברים ו:4-6הֵן אֵלֶּה שֶׁכְּבָר הוּאֲרוּ עֵינֵיהֶם וְטָעֲמוּ מִמַּתְּנַת הַשָּׁמַיִם וְנִתַּן לָהֶם חֶלְקָם בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְטָעֲמוּ אֶת דְּבַר אֱלֹהִים הַטּוֹב וְכֹחוֹת הָעוֹלָם הַבָּא,  וְנָסוֹגוּ – אִי אֶפְשָׁר לְחַדֵּשׁ אוֹתָם עוֹד לִתְשׁוּבָה, בִּהְיוֹתָם צוֹלְבִים לָהֶם מֵחָדָשׁ אֶת בֶּן־הָאֱלֹהִים וְשָׂמִים אוֹתוֹ לְחֶרְפָּה“.

ברור מקטעים אלה, שמדובר כאן במאמינים שהאמינו באדון ישוע ואף קיבלו את רוח הקודש, אך הפנו עורף לאלוהים ונסוגו. אנשים אלה נפלו מחסדו של אלוהים ואיבדו את מתנת הישועה היקרה.

הישועה שלנו היא תוצאה של בחירה מתמשכת באלוהים


הישועה שלי תלויה בלב שלי
היום ובבחירות שלי היום להאמין, לחזור בתשובה, להישען על הקורבן של ישוע, להיכנע לו וללכת אחריו. הפסוקים ברומים וביוחנן מבטיחים לנו שדבר לא יכול להפריד אותנו מאלוהים למעט אנחנו עצמנו. אף אחד לא יכול לחטוף אותנו מידי אלוהים, אבל אנחנו יכולים לבחור להפסיק ללכת אחרי ישוע ולא להיות חלק מהצאן שלו יותר. לא שהישועה שלנו “תלויה בחוט השערה” – לאלוהים יש הרבה חסד וסבלנות עבורנו לכסות בדם של ישוע את חטאינו והבחירות הלא טובות שלנו. אבל אם נלך רחוק מידי מאלוהים במשך זמן ארוך מידי נוכל להגיע למקום הנורא של איבוד הישועה.

בואו נשים לב לא ליפול בשבי של תיאולוגיה שמייצרת ביטחון מזויף במקום שלנו מול אלוהים ויכולה להרדים אותנו עד שחלילה נתעורר לשמוע את האדון אומר לנו מעולם לא הכרתי אתכם. סורו ממני עושי רשע” (מתי ז:23).

בואו נבחן את עצמנו יום יום, נקשיב לרוח הקודש שבקרבנו, נחזור בתשובה על הדברים שאלוהים מגלה לנו ונמשיך את המסע הזה של החיים באהבת אלוהים ובהליכה נאמנה אחרי ישוע המשיח, רועה הצאן הגדול שאוהב אותנו כל כך, עד שנשלים את המרוץ וניכנס למלכותו!
(השניה לטימותיאוס ד:6-8)

 

מאת: גיל אפריאט

אָרוּר, אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אוֹתָם

arur

האם ישוע המשיח ביטל את מצוות התורה?

האם ישוע המשיח ביטל את מצוות התורה? בהחלט לא!
בבשורה על פי מתי, פרק ה:17-19 ישוע אומר:

“אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁבָּאתִי לְבַטֵּל אֶת הַתּוֹרָה אוֹ אֶת הַנְּבִיאִים; לֹא בָּאתִי לְבַטֵּל כִּי אִם  לְקַיֵּם “

“אָמֵן. אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, עַד אֲשֶׁר יַעַבְרוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ אַף יוֹד אַחַת אוֹ תָּג אֶחָד לֹא יַעַבְרוּ מִן הַתּוֹרָה בְּטֶרֶם יִתְקַיֵּם הַכֹּל.לָכֵן כָּל הַמֵּפֵר אַחַת מִן הַמִּצְווֹת הַקְּטַנּוֹת הָאֵלֶּה וּמְלַמֵּד כָּךְ אֶת הַבְּרִיּוֹת, קָטוֹן יִקָּרֵא בְּמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם. אֲבָל כָּל הָעוֹשֶׂה וּמְלַמֵּד, הוּא גָּדוֹל יִקָּרֵא בְּמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם “.

ברור שישוע מעיד בעצמו שהוא לא ביטל את מצוות התורה.
אפילו שאול השליח, שאגרותיו משמשות בידי אלה הטוענים להפך,
המשיך לשמור את מצוות התורה כפי שמעידים עליו השליחים האחרים בירושלים במעשי השליחים,

פרק כא:24: “כִּי גַּם אַתָּה בְּעַצְמְךָ שׁוֹמֵר אֶת הַתּוֹרָה”

 

אם כן , מדוע שאול יוצא נחרצות באיגרותיו (במיוחד באיגרת לגלטים) כנגד אלה המקיימים את מצוות התורה?

הוא יוצא כנגד האמונה השגויה והמסוכנת כאילו ישועת המאמינים תלויה בקיום מצוות התורה. עיקרון בסיסי ומהותי באמונה בישוע הוא שמעשינו אינם מצדיקים אותנו ואין לנו אפשרות להיוושע בקיום מצוות ומעשים טובים. בסופו של דבר כולנו חוטאים

(קוהלת ז:20 “כִּי אָדָם, אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ–אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה-טּוֹב, וְלֹא יֶחֱטָא”)

ורק האמונה בישוע המשיח,שחי בצדקה מושלמת על פי התורה ולקח על עצמו את חטאינו במותו המכפר על מזבח הצלב, מצדיקה אותנו.

רק האמונה במה שהוא עשה בשבילנו מטהרת אותנו ומצילה אותנו מעונש ראוי וצודק על חטאינו. אם כן, מדוע לשמור את מצוות התורה?

ובכן, האמונה בישוע מובילה אותנו לאהבת אלוהים. האהבה הזו שופעת בנו ככל שאנו גדלים בדעת אלוהים – ככל שאנו גדלים בהבנת החסד,הטוב והאהבה של אלוהים ששלח את בנו אהובו לסבול ולמות עבורנו. אהבת אלוהים מניעה אותנו לשמירת מצוות אלוהים כפי שכתוב

ביוחנן יד :15 “אִם אַתֶּם אוֹהֲבִים אוֹתִי, הֲרֵי שֶׁתִּשְׁמְרוּ אֶת מִצְווֹתַי”

ובראשונה ליוחנן: ב:5 “הַשּׁוֹמֵר אֶת דְּבָרוֹ, בְּאוֹתוֹ הָאִישׁ נִשְׁלְמָה בֶּאֱמֶת אַהֲבַת אֱלֹהִים”.

אלוהים מעוניין קודם כל בלבבות שלנו ורק אחר כך במעשים שלנו.הוא רוצה לראות אמונה ואהבה אליו בלבבותינו שבהכרח יתבטאו בעשיית הטוב בעיניו ובשמירת מצוותיו – קודם כל המצוות המוסריות ואחר כך גם המצוות הטקסיות (או המצוות “בין אדם לאלוהים”) כגון שמירת השבת, החגים, אכילת אוכל כשר ועוד. אהבת אלוהים הרי תניע אותנו לאהוב את כל דברו ולנסות לקיים אותו כמיטב יכולתנו.

 

הדבר החשוב והמרכזי כאן הוא אהבת אלוהים. אהבה שמניעה אותנו לרצות עוד מאלוהים, לרצות לשמח אותו ולנסות לשמור את כל מצוותיו – המוסריות קודם כל וגם הטקסיות

אבל כאן עלינו גם להיזהר. אנחנו יכולים לקחת את קיום מצוות התורה למקום לא בריא. למקום של עשיה “דתית”.
עשיה שמתמקדת יותר בעשיה עצמה ופחות בלב שמאחורי העשיה (הדבר החשוב יותר).עשיה שהופכת להתעסקות בפרטי פרטים של יישום המצוות (ראו מה קרה ליהדות האורתודוכסית) וגם מובילה לשפיטה של אחרים איך וכיצד הם שומרים את מצוות אלוהים.עלינו לשים לב לשמור על איזון נכון בקיום מצוות התורה.איזון ששומר על סדר עדיפויות נכון (פיתוח מערכת היחסים שלנו עם אלוהים והמצוות המוסריות חשובים יותר מהמצוות הטקסיות),ושומר את לבבותינו ממוקדים בדברים החשובים ביותר של אהבת אלוהים ואהבת הסובבים אותנו.

מתי כב:36-40 “רַבִּי, אֵיזוֹהִי הַמִּצְוָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּתּוֹרָה?
הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: “וְאָהַבְתָּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ זֹאת הַמִּצְוָה הַגְּדוֹלָה וְהָרִאשׁוֹנָה
הַשְּׁנִיָּה דּוֹמָה לָהּ: וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ
בִּשְׁתֵּי מִצְווֹת אֵלֶּה תְּלוּיָה כָּל הַתּוֹרָה וְהַנְּבִיאִים
.”

 

מסר לשמיעה

המסר שלהלן מדבר בדיוק על הנושא הזה ובהרחבה, לשמיעה לחצו כאן –

Play

 

המצוות כפי שהן מופיעות בתורה

המסמך להלן בא לעזור למי שמתעניין להכיר את המצוות “בין אדם לאלוהים” (וביניהן גם המצוות הטקסיות) שבתורה.כאלפיים שנים של יהדות רבנית הוסיפו מצוות והלכות רבניות רבות למצוות התורה, עד שנראה כאילו מדובר בהר ענק של מצוות.לא כך הדבר. הכמות של מצוות “בין אדם לאלוהים” בתורה שרלוונטיות עבורנו בדור שבית המקדש אינו קיים היא יחסית מצומצמת :

כ- 40 מצוות ורובן עוסקות במועדי אלוהים ובמאכלים כשרים ( אגב – אכילת בשר וחלב אינה אסורה על פי התורה. זוהי פרשנות רבנית למצווה “לא תבשל גדי בחלב אמו” – פרשנות מרחיקת לכת ).

במסמך זה ניתן למצוא סיכום תמציתי של המצוות השונות ומראי מקום שלהן בתורה.אנחנו מאמינים שהדבר החשוב לאלוהים הוא שכל אחד יקרא בעצמו את המצוות כפי שהן מופיעות בתורה, יתפלל וימצא את הדרך הנכונה עבורו לקיימן במצפון שקט מול אלוהים.

מצוות בין אדם לאלוהים בתורה <— להורדת המסמך לחצו כאן!