פרשת בְּשַׁלַּח

" נֶחֱלָץ קָדִימָה אֶל מַה שֶּׁלְּפָנַי … " (שאול התרסי)

פרשת בְּשַׁלַּח (1)

בפרשה שלנו בני ישראל יוצאים ממצרים לכיוון המדבר . ברגע שפרעה מבין כי בני-ישראל ברחו ממצרים וכי הם לא מתכננים לשוב ליבו נהפך. פרעה ועבדיו אומרים לעצמם: "מה זאת עשינו? כיצד אפשרנו לבני-ישראל לצאת ממצרים"?
מיד יוצא פרעה בראש צבאו לרודף אחרי בני-ישראל, ומוצא אותם כשהם חונים על פני הים.
וכך נאמר בספר שמות פרק י"ד פסוקים ט'-י: "וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם חֹנִים עַל-הַיָּם; וַיִּשְׂאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם, וַיִּירְאוּ מְאֹד, וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל" בני ישראל צועקים אל משה, ומשה יש להניח, צועק אל ה' שיושיעם. תשובתו של אלוהים יכולה להפתיע רבים מאיתנו, כשהוא מחזיר את הכדור לידי בני ישראל באומרו למשה:" וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, מַה-תִּצְעַק אֵלָי (!?); דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְיִסָּעו (!)" (שמות יד' פסוק ט"ו).

 

לפעול כדי לראות נס

לא לשווא מצווה אלוהים על בני ישראל לזוז, כי בתכניתו לעזור. אלוהים עשה נס, שינה את חוקי טבע כדי שהים יבקע לשניים, כדי שבני ישראל יוכלו לעבור ביבשה כש "הַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה, מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם" ( פס' כ"ב ). אבל הנס הגדול של אלוהים לא יכל לקרות מבלי שבני ישראל יחליטו לציית וכפי שכתוב "ויסעו", כלומר יזוזו ממקומם ויתחילו לפעול.

דרך באין מוצא

קריעת ים סוף הוא אירוע היסטורי גדול, אך בעיניי ניתן לראות אותו גם כמשל. לעתים אנחנו מרגישים תקועים, מרגישים שאין לנו יכולת לעבור מכשול כלשהו בחיים.
והנה, לאחר שאנחנו מוכנים לזוז מן המקום, לעשות צעד אחד קטן, לפתע נפתח לפנינו פתח חדש, כמו כריעת ים סוף.
אנחנו מגלים פתאום שיש לנו יכולת להתמודד עם המכשול, הקושי או הדילמה.
כל מה שהיינו צריכים הוא אמונה והמוכנות לעשות את הצעד הראשון. וכנראה זהו הצעד הקשה ביותר.

מאת : דוד טרובק