פרשת דְבָרִים

YourCountryNeedsYou

נאום הפרידה של משה

פרשת דברים היא הפרשה הראשונה בחומש האחרון (ספר דברים) ונקראת תמיד ב”שבת חזון” לפני ט’ באב . פרשת דברים פותחת בנאום הפרידה הארוך של משה , שבו ממבט ראשון הוא חוזר על עיקרי הדברים מאז יציאת מצרים ועד רגע לפני הכניסה לארץ אך במבט שני מעמיק אפשר לראות שלא זאת כוונת הפרשה , הרי שחסרים כאן מספר דברים מרכזיים ביותר בהשתלשלות התקופה . בתקציר הפרטים שמשה כן מחליט להתייחס אלהם מופיעים הבדלים כאלה ואחרים מהמסופר (בספרים שמות-במדבר) .

נוסח שונה – הבדלים

דוגמא אחת היא סיפור המרגלים , בפרשה שלנו משה חוזר ומספר את הסיפור שקראנו לראשונה בפרשת שלח לך, בספר במדבר , אבל הנוסח שונה . להלן כמה הבדלים : בספר במדבר אלוהים אומר למשה : ” שְׁלַח-לְךָ אֲנָשִׁים…”  ( יג פסוקים 1-2 ) זו פקודה מאלוהים. לעומת זאת, בפרשה שלנו כתוב: ” וַתִּקְרְבוּן אֵלַי, כֻּלְּכֶם, וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ, וְיַחְפְּרוּ-לָנוּ אֶת-הָאָרֶץ “( דברים א’ 22 ) – זאת אומרת, שליחת המרגלים נעשתה ביוזמת העם . כך משה מדגיש את אחריותם של יוצאי מצרים על ארבעים שנות הנדודים של העם שבעקבותן הם שלחו את המרגלים . הבדל נוסף הניתן לראות הוא מעמדם של אותם אנשים שנשלחו לרגל את הארץ : בספר במדבר מוזכר במפורש שהם היו מנהיגי השבטים “רָאשֵׁי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל הֵמָּה” (במדבר יג’ 3) אחד לכל שבט, אך בפרשה שלנו כתוב: ” שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים, אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט” (דברים א’23) גם פה אפשר לומר שמשה בכוונה לא הזכיר את היותם נשיאים , כדי שהעם לא יבוא ויגיד שאין זו אשמתם שהם האמינו להם כי הרי הם היו המנהיגים .

שותפות בין האלוהים ובין האדם

בפרשה שלנו מעביר משה לדור הצעיר שאמור לרשת את הארץ מסר על אחריות אישית . גם בחיים המודרניים יש לנו מה ללמוד מהפרשה , אני תפילתי שבכל מעגלי חיינו – האישיים והציבוריים – נמצא את הכוח לקחת אחריות ובמקום להתלונן ולהאשים את האלוהים , נסיבות או אנשים אחרים נעשה כל מה שביכולתנו כדי לקרב את עצמנו לעולם טוב יותר כי מובנו של המושג ‘תיקון עולם’ הוא השותפות בין האלוהים ובין האדם . אוצרות ישנים בסגנון מודרני.
ממשיכים להתפלל לסוף שבוע שקט ולהגנה של אלוהים עבור עמו ישראל!

 

מאת : דוד טרובק