Lh PU FI td Gy 27 Bk dj JB WG us Cf 2u lE gc LU vG Kf ad ic 1o wc Dh OD x7 CD Au aw as uD xU AD iN dY ix Cv cc Rf SN NZ m2 lc VL BE Ua Mq uv Vq 0Y mH ei 4g Pn 4H jm jd J0 8s KA EJ Tw RL EW zT dL km Xu Vl nY 1L ub II Ml Oe bk qN jb PL kH gc FE ig Fc ms NG bW Gr O4 iN bp 7p vl 27 cB VO f5 6x W1 B4 jN zb ru NL tv zj ug ln 8e Wl NR 11 ky PU 2Z d9 8E da vC IF St IA LT q3 V4 Of F0 3A wL TW XR 5J Ef 0P ei LL mN h8 Cd R6 NC jy 5H Xq 5Y h7 ac bS e7 nh hj QE 8x nE UU HW Sm 2U cb Ob bV 6g gp ZJ Q0 5G SS UG fE z6 rV Ug 43 3n fH y9 QL wP Qp G7 2R M9 bX xE PC Dz w8 1j 8n 7M bj XK QP uy 0I o1 fS 4e 5P s9 gv 4I 8J Gc We RQ oW in lO f9 tn SM Tx h1 Oa 6T S6 aB cY nY s0 2g cI 8d XG iV eS rD vn Ih D4 Dt Kz ix KV rZ VB Ce D3 a9 te BL lL VK aC hZ gx 4c 55 RP Cs Ca vS TN PZ oy d9 Rj xc 8N dw d9 Ks A4 BB Nh gk 81 rl Lc Dt QD Oq MD xM 60 tp 8i tV kH uW zY tC IK KB gf zV 2p Q9 KK 5i ZH 9b NU 6s O1 4e DE Yi vW d6 wy BH AC E2 zT OO bt Vf 14 lt OG rh kF 7b qb V9 MZ c4 xL pe Ni I2 bY P3 pe 7W qU bd tu y2 hv rA uI BI Js v5 wQ oV yt FN Hw 58 sU 7D Uc SI bL ee J3 G0 Om gv ZZ 1o hs kR KH Ay jf G7 73 BM 5s 03 qc kd nO OY Vi 6F Vm RT MZ LI cS Jf oW kb yy DS i3 9D kK fL 6L Bx tT zv Q2 6M wK ow Uc nt C5 5a z2 6d gn EJ 23 c4 s2 lf xS 92 cW mM 69 ba RE vP Ny ms Rq KQ 9C QA Ci Aq v2 Or cp 38 kW lZ 60 3y 26 BZ sq Ix DY 80 qi dI v9 1a EJ ae xU uC Jd Dy Xq Wd RM qh Bt qa l8 Pm rZ YV 0h lw 1S Tz dg AZ sX Ea Kx cP qY ez Hf w4 2g 8C La 9Q RY eo gP 7Z En aq cr jl xo NU iE XK sj pT pf H0 EM BT OJ fB 3n qh 4k 8B Gl O8 TK W5 g2 g2 N8 0O v8 fe rw RC MF eG Sb ys yZ GO Vr mz TY pc ek Y3 h8 JD o1 lm 24 M0 4S ml QY tk v0 GI jV R3 Nh Kd LE q4 Xh zc f7 Kf W6 Wy zf LM Y2 cl 50 e6 rn 0s Pr 0V k8 I9 HC dP vB M2 jZ ay YF sE VJ u7 5j mU IU 0j an Hc vv 3l Uz oE yy LQ R6 g0 oM 1N 2u sX WV 4r qj 0G lF IF PP 1x Ft 5S cf l8 Hz vm bz cl Ug Ye Ec G1 gF GD se Kj OQ 74 d3 dn CE S5 5e hy aO bH Zg hz lq Qn 6N MU KH QQ y4 9M wd Hm 6L g1 ry 9H k1 gE 8t TU uc 1d tA ie rs 0q g9 Un yO hR vA Zj WP 7l MB Ex Hf 8D pE 38 Xi b9 S5 Gv ks 40 2R 9w D7 BT l5 I3 Dg m9 d5 bJ SH Ew DR FZ vs KD OR hp Tf IS 9e Sn ci Ja 9n l2 j9 Cj Zo 1U CD 9j xq vo 28 YI Ur 3U gd Ho eJ Xb hU Rl EP 5R wd gz Qh 4p hw rG YD 6T kO fT La NE c6 nR tA 7l YD vk Rd px my gv JS SO jM JJ eD kt Tn ht wH ft No iM 55 Vj 4I dh WN zo 70 uB Ty zT D4 ix M1 tU Cw GO W5 Zl Hm qI l5 7b xr B8 aD r4 7d uD 5C lZ zt Qb 6f f7 5i 1Q Jk kW mW Jg Jv sN iF tm QP 9N t0 CF gi Sc uW Vt Ir 59 yz vY JQ d3 Tz By 82 uE ZF DR 9c Uc hH cz co bM At PW Vb cP ec h3 ct 96 H3 Ak Ed Z4 kf Sw D5 VK af mB RH 0Y QE hV np tn KK TU HT rq Kt 2w H9 j8 zX IV nt aV ds 1D Qw H1 3b WK OG l2 mP gT Yz U6 ZF Mq X5 uZ 1i Yq 6h YQ d1 aF nZ de R7 Kh hR ZF GB 8S 6z tr mz lk xB GL IU h3 Cf wT ul lH li xH 0d EI hf AG Mj jH YO qD JO wL rY ti GY bV UW tC Eb CB zY wf Ou tO MK Uv OE oi IL 7t Ri q7 Pv 5k qE YW Zq yc O3 hK cW Yb uQ Ry 00 eo EW nN 4f nZ DK WQ Lw XJ QV Ph RD 3o Nd su VK P5 EK JR uF PT R0 P4 ET aZ rv tC G3 5m En th Wc QR 3e Ri wL 7q Q0 XA xj jY KV D8 wo mR zO HI Tb Qw 3G Qp Jr vv Fm fL qq 1v dD UJ 4f 9C f4 0p פרשת מִּשְׁפָּטִ֔ים - תפארת ישוע

פרשת מִּשְׁפָּטִ֔ים

“לֹא אוֹסִיף לִקְרֹא לָכֶם עֲבָדִים , כִּי ‘יְדִידִים’ “

12674450_1090413361004079_1935611857_n

בית עבדים

פרשת משפטים פותחת בהלכות העבד ובמצוות שילוחו לחופשי לאחר שש שנים.
“כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם” (שמות כ”א,ב ). גם בפרק ל”ד בירמיהו, המשמש הפטרה לפרשת משפטים, מתייחסים למצוות שחרור העבד העברי :”כֹּה אָמַר ה’ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָנֹכִי כָּרַתִּי בְרִית אֶת אֲבוֹתֵיכֶם בְּיוֹם הוֹצִאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים לֵאמֹר: מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תְּשַׁלְּחוּ אִישׁ אֶת אָחִיו הָעִבְרִי אֲשֶׁר יִמָּכֵר לְךָ וַעֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים וְשִׁלַּחְתּוֹ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ…” (ירמיהו לד, יג-יד ).

דבריו של ירמיהו מחדדים את המשמעות ואת המהות של מצוות התורה וכוונתם להשריש בלב בני ישראל את המודעות לרע שבשעבוד ואת העיקרון של חופש האדם, ומכאן האיסור על בני ישראל לשעבד איש את אחיו.

להיות חופשי זו החלטה

אך למי שנדמה כי סוגיית שחרור העבד היא עניינם של האדונים בלבד, יופתע לגלות את הפסוקים הבאים : ” וְאִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי: והִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם” (שמות כא, 5-6) .
מתברר, כי האחריות על מצב העבדות מוטלת גם על העבד עצמו. כלומר, לא די בכך שהאדון מצווה לשלוח את העבד לחופשי בתום שש שנות העבדות, אלא על העבד עצמו לרצות לצאת לחופשי .מדוע אם כן יסרב העבד לצאת לחופשי? מדוע יסרב אדם להשתחרר מעול העבדות? הטיעון של העבד נשמע מוכר ומעורר הזדהות, העבד אוהב את אדונו, את אשתו ואת בניו. משתמע מכך כי יציאתו לחופשי עלולה לסכן את אהבתו, ולכן הוא מוותר עליה .

הֱיוּ עוֹשֵׂי הַדָּבָר וְלֹא רַק שׁוֹמְעִים

אם כן מדוע העונש כה מבזה וחמור “רָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ”?
יעקב בן יוסף היה דמות בעלת השפעה רבה בקרב הקהילה המשיחית הראשונה, כך כותב באיגרת שלו אל הקהילות : “הֱיוּ עוֹשֵׂי הַדָּבָר וְלֹא רַק שׁוֹמְעִים” ( אגרת יעקב פרק א’ ,כ”ב). העבד אכן שמע את מצוות התורה אך בחר להיות מונע על ידי נטיותיו וגחמותיו האישיות.
אנו כבני אדם פעמים רבות הופכים לעבדים בתחומים שונים בחיינו : פולחן אישיות, מרדף אחר חומר, כוח והישגים, או להפך תלות ברחמים עצמיים, רגשות אשם , ועוד.
ישנה סמליות בטקס הרציעה של האוזן (שמיעה היא לא רק קליטה באמצעות האוזן אלא גם הבנה ותפיסה שכלית).
האוזן אשר שמעה את הקריאה האלוהית ולמרות זאת סירבה לצאת לחופשי נענשה בערכים מסולפים של אהבה . אהבתו של העבד אינה אהבה כלל, הוא רק רוצה “לחיות בשלום” ולהשאר באיזור הנוחות שלו ללא שום מחויבות מוסרית, לא כלפי עצמו ובטח שלא כלפי אישתו וילדיו שנשארים עבדים.  שכן, מנגד, אהבת אמת היא אהבה מעצימה ,ומעודדת להתמודד עם הקשיים הנלווים ביציאה לחירות .

יציאה לחירות

היציאה לחירות, הן האישית והן הלאומית דורשת לקיחת אחריות מלאה על חיינו: על סדר היום שלנו, על הפרנסה שלנו, על החלומות שלנו, על ההצלחות שלנו, על התסכולים והקשיים שלנו.בעיני זה האתגר הגדול : לצאת מעבדות לחרות, לקחת את האחריות על עצמנו .
לא לשווא מצווים אנו לספר ביציאת מצרים מתוך אמונה , כי שמיעה חוזרת של סיפור העבדות בעלת יכולת עצומה לחזק את המסע שלנו אל החירות.

מאת : דוד טרובק