פרשת ויקהל פקודי

1185110_382570905202587_1837474022_n

מבנה הפרשה

בעצם זה שתי פרשות שבוע שחוברו לאותה השבת מכיוון שבשנים שאין בהן אדר א' ואדר ב' יש פחות שבועות ולכן לצורך התאמת מחזור הקריאה ללוח השנה צורפו כמה פרשות לאותה השבת. הבחירה בפרשות נבעה מאורכן, הן מהתוכן המשותף והן מהתאריך: הפרשות הללו קצרות יחסית; לרוב עוסקות בנושאים קרובים; סמיכותן שלהן אחד לשניה. לאחר ההסבר הראשוני והכללי נעבור כעת לתוכן של הפרשות .

המלכאה המשותפת

פרשת ויקהל פקודי פותחת בציווי של ה' למשה להקהיל (לאסוף) את כל בני ישראל: "וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה, אֶת-כָּל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל…" ( שמות לה' פס'1) וממשיכה בתיאור השתתפותו של העם לבניית המשכן, תוך שימוש חוזר במילה "כל". הפרשה מתארת פעילות משותפת, מלאת התלהבות וחדווה שכל היחידים בעם נרתמים אליה, מאין "פרויקט לאומי".

כל העם שותפים לבנייה , בין אם בהבאת חומרי הגלם ואם בבניה הפיסית של המשכן. שם הפועל "עשה" מופיע וחוזר בפרשה מעל מאה פעמים. ניתן לראות עשייה של כל בעלי המלאכה, ושל כל יחיד בתחומו ולמעשה עשייה שכל העם שותף לה .

" וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית–בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ:  הוּקַם, הַמִּשְׁכָּן. וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת-הַמִּשְׁכָּן, וַיִּתֵּן אֶת-אֲדָנָיו, וַיָּשֶׂם אֶת-קְרָשָׁיו, וַיִּתֵּן אֶת-בְּרִיחָיו; וַיָּקֶם, אֶת-עַמּוּדָיו. וַיִּפְרֹשׂ אֶת-הָאֹהֶל, עַל-הַמִּשְׁכָּן, וַיָּשֶׂם אֶת-מִכְסֵה הָאֹהֶל עָלָיו,מִלְמָעְלָה–כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה, אֶת-מֹשֶׁה. וַיִּקַּח וַיִּתֵּן אֶת-הָעֵדֻת, אֶל-הָאָרֹן, וַיָּשֶׂם אֶת-הַבַּדִּים, עַל-הָאָרֹן; וַיִּתֵּן אֶת-הַכַּפֹּרֶת עַל-הָאָרֹן, מִלְמָעְלָה. וַיָּבֵא אֶת-הָאָרֹן, אֶל-הַמִּשְׁכָּן;"( שמות מ' 17-21)

תרומה אישית 

בבניית המשכן בני ישראל, יחד עם משה, עמלו ותפרו הביאו והרכיבו . הם בנו הכל במו ידיהם, כל העם נרתם להגשמת הציווי  האלוהי. הם לא חיכו למנוף שיביא את המבנה ויניח אותו במקומו, שיבואו הפועלים ויעשו את הגימור, את התפירה ואת החיבורים. הם לא המתינו למובילים שיעבירו את התכולה למקום החדש – לא ולא: הם מילאו את כל התפקידים החסרים ועשו כל זאת במו ידיהם.

העבודה המשותפת והבלתי מתפשרת , ותרומת כל פרט להצלחת החזון . זה צריך להיות הדגם והמתכונת שלנו לפעילות קהילתית ופעילות בין קהילתית . כשם שבני ישראל עבדו יחד על בניית המשכן, כך אנחנו צריכים לבנות יחד . זו צריכה להיות עשייה משותפת של כולנו, ללא יוצאים מן הכלל, כל אחד לפי יכולתיו וכשרונותיו.

עולה בידו של שאול הטרסי לתאר בצורה יוצאת מן הכלל את שיתוף הפעולה הזה : " כְּשֵׁם שֶׁבְּגוּף אֶחָד יֵשׁ לָנוּ אֵיבָרִים רַבִּים וְלֹא לְכָל הָאֵיבָרִים אוֹתוֹ תַּפְקִיד, כָּךְ אֲנַחְנוּ הָרַבִּים מְהַוִּים גּוּף אֶחָד בַּמָּשִׁיחַ וְכָל אֶחָד אֵיבָר לַחֲבֵרוֹ"( רומים יב: 5-4).

אוצרות ישנים בסגנון מודרני . שבת שלום !