פרשת מַסְעֵי

 15251188384_dc5504554e_o

ארץ ישראל

הפרשה מתחילה בספר במדבר פרק לג ומתארת את כל המסעות והתחנות שעברו בני ישראל מיציאתם ממצרים עד רגע הכניסה לארץ ישראל. בהמשך הפרשה במדבר פרק לד רגע לפני הכניסה לארץ פסוקים 1-2 מורים לנו כך: ” וַיְדַבֵּר ה’, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. צַו אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, כִּי-אַתֶּם בָּאִים, אֶל-הָאָרֶץ כְּנָעַן: זֹאת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה, אֶרֶץ כְּנַעַן, לִגְבֻלֹתֶיהָ.” אלוהים שברא את העולם והמחדש אותו בטובו בכל יום נותן את ארץ ישראל לעם ישראל וזה בעצם הזכות שלנו לארץ ישראל. זאת הארץ – לטוב ולרע.

וְלֹא תְטַמֵּא אֶת-הָאָרֶץ

לא פחות חשוב ההמשך בפרק לה פסוק 34 אנו מצווים: “וְלֹא תְטַמֵּא אֶת-הָאָרֶץ” . אנחנו כחברה אוהבים לציין ולהדגיש את הזכות שלנו על הארץ ושוכחים את ההמשך – לא לטמא אותה . אטימות , אלימות פיזית ומילולית , רשלנות , הפקרות , רוע לב ושחיתות הפכו למעשה שבשיגרה . אנחנו חייבים להתעורר מהתרדמת הרוחנית ולהתחיל לראות באורך חיים יהודי – שותפות עם האל בעיצוב חברה צודקת . להדגיש את המצוות החברתיות והמוסריות של תורת ישראל .

לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ

ארץ ישראל היא ביתנו שאלוהים נתן לנו . היא המולדת שלנו , אנחנו אוהבים אותה ואנחנו צריכים להגן עלינו , עליה . צריכים לקבל שמה שיש לנו כאן זה לטוב ולרע, זה ביתנו . לא להוציא דיבת הארץ לרעה אבל גם לא לייפות את המציאות . לא לטמא את הארץ אלא לשמור עליה ולא לשבת בחיבוק ידיים ולחכות שיהיה טוב או להתלונן שרע . צריך כל הזמן לדאוג לשנות את המציאות.. אוצרות ישנים בסגנון מודרני. שבת שלום וראש חודש אב מבורך !

 

מאת : דוד טרובק