פרשת עֵקֶב

1449757563408

וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה’ אֱלֹהֶיך

מהפסוק הזה ( ספר דברים פרק ח’ פסוק 10 ) לומדים חז”ל לא רק על המצווה לברך על האוכל אך מצליחים להסיק את מגוון הברכות שמברכים על סוגי המאכל השונים . ידעתם למשל שעל בננה מברכים “בורא פרי האדמה”, אבל על פטריות מברכים “שהכל נהיה בדברו” ? אני מעדיף לא להתחיל לצלול לכל הפולקלור ההלכתי שיש בנושא ואחת הסיבות לכך שלפי הפשט של הפסוק התורה לא קובעת נוסח מדויק לברכה , אלא הוזכר באופן כללי שתוכן הברכה יהיה הודיה לה’ .

אי אפשר לאכול וזהו ?

לדעתי יהיה מוטב לגעת בגופו של עניין ולנסות לענות על השאלה :למה בכלל צריך לברך ? מה, אי אפשר לאכול וזהו ? בחברה הישראלית קיימות שתי דעות עיקריות בקשר לברכות למיניהן ומשמעותן . הדעה הדתית הרווחת טוענת שהברכה מקנה קדושה למעשים הפשוטים והשונים שאנו עושים ביום יום . הפעולות הפשוטות היומיומיות מקבלות מעמד אחר מתוקף היותן “כלואות” בין ברכות והברכה מקדשת אותן . מנגד טוענים בעיקר בקרב הקהל החילוני שהברכות הללו הופכות להיות למלמולים אוטומטיים , מילים שמאבדות את משמעותן , ואז נשאלת השאלה מה הרווחנו בכך שבירכנו . בעיניי חשיבותה של הברכה טמונה דווקא בפשט הפסוק , בהודיה .

זמן לעצור לחשוב – ולהודות

הודיה שמתחילה מתודה לה’ אלוהינו וממשיכה לסובבים אותנו ולעצמנו . לצורך המחשה , ילד שמברך לפני האוכל אולי האכילה שלו תהיה עדיין חפוזה , מתוך רצון לחזור לעסקיו כמה שיותר מהר , אבל עדיין יש לו זמן לעצור לחשוב ויכולת להתרכז בהודיה לאלוהים ולהוריו שזכרו והכינו את האוכל בתשומת לב ובאכפתיות רבה . הברכות מסייעות לנו שלא להתייחס לדברים האלה ( גם הקטנים שבהם ) כמובן מאליו . רק צריך להישמר שהברכות באמת לא יהפכו לאוטומטיות שלא תאבדנה ממשמעותן . אוצרות ישנים בסיגנון מודרני. שבת שלום חברים יקרים!

 

מאת : דוד טרובק