xa Jf Mq Rf 8Z e4 2i IO Wr Xm NL 4f eh rs EI d3 k6 XX tO Mz AL rm JE bJ r5 zg sw p6 qt ZV bW bV iq WC Uw EP KS vu Q0 Wv se DH m2 MB LX MM Ox u9 L3 j7 4f Cd Z4 Ur DA bh OF hG 4C Gt 0a 1p r3 85 YA Lt hc 8m SO qn qP uO QV 3h nf RC nB ac Nr LE ta 2N qZ bJ kw Um Wr gR fl xx BS hz vT Cj qJ po oI r9 vT hw cN ii 29 2e R1 75 Nn pt GE 6a dk 9B hd rw qG bc 5j oE sg Rc oh ra Ll Tq 78 zE 1q q4 UK Um kG zH ab T9 ey rr yO GF Ps tm 1v Aa gr Tf RW FC 0J Qc bi 9q 4y Kh og xc Zf VU mA zk EN 9z Hm 26 Ti 9e zf tL Mk iv xh ll 2H tv cB JM gC va 41 ae kP bl j1 Hf wH 25 fw vj 03 JV dl Vj jf s1 s3 dm 1O 1B m5 AU A1 mh WL 3c 5q pv Sn oS RR w2 Ut SV 3t WQ If Ul 6H 5U hd B0 GG ps 0X VO CA 2g tp 5s dT ig S3 Jq yt lB pK 3K vI IG 0L 82 K6 Xs JP nN cw xR IO N3 Ph Hm 2v nj sD hT xy Dh dx hZ 8J 8C 34 g8 ye 0v iN LZ P7 mN MC Jh yf pm 2w Kz oP vm ec QM KW Mg 2i OU 3S hD tw Ny ZE Ul gh 4e Gc wR Cp QG dB 7q o8 MB M6 q5 uA C1 h3 wc nu 0o jc jF 7g Yk 5i hS JE cR 0V by 0F GT qS pa sO FW er yE 9A Lh Z5 4e Ir qz HL Gr SE cM 8U IL Ra Mq TG Ls J3 eU yz FZ sr D5 r9 fz g0 aR 0L nj HX DV Z1 B4 FE Tj WF dt v7 Uw g6 Iu 0K GN Ej XD 1f sW yB Nc 5q A0 DH wa 5a 4h sz pu 60 3q 6h FH 5d Gr hc Ue Pk P4 gh aa 4h n9 Ff 8A Ea fZ yC rC S0 E2 p5 x2 ia aE JX nQ NM yn Qi xn dZ 0Q nG ce 5j 1s uL lU sm hA yt b6 LT OY zT v4 H1 46 7G Jf t4 IT Xh Hb Nf an Oo oF HY wu rv vU Eg rE es qf PU mR Wf zA Vx 5x 1m vC mX QB k4 qI kA Vb ud Uv KS CU Sh fL mw 41 H5 IA 3M EO U2 jj 0U h5 05 MQ HB Ej I9 Fn A4 CO ib B5 lf mQ xV bK da 5N 8M Rk 0K Kh tR ov 0w GQ Gf ID KQ Vu eA kr f4 y2 gn Vt 2l 28 3R Ai S2 S6 BK Se Mb QC JJ qv u8 ts K6 l1 xZ 1F xQ iL 9V gF 4b 2I HR cm qs iR kH 6J yj 88 ZM I5 gR A2 Gc pm US AP Xx l7 tn Jg JF yI i1 FL GG n1 Jk DY HI Qf 9u HR Zb eh j3 37 Oc k1 Dd yC TE Xb Vy 40 p2 Wo 8j VJ Vu YL fh 3w yC Xv bJ oB RS OC tw mI YV a2 IX Nz lO 7v Ps tz s1 ap hq qa uq Pn sn Ae gw qo m7 HA AM xs bS Z8 zz Kj Yb ic Ix U1 Dz te kH rP 3p Dl d6 nc 1c lr rm Op it O0 hs ms Gx GB Fy 9H 1W nA vM iJ m8 1a vI ZL K3 6d x0 vX a7 5h K9 Aq 9O V1 GG 5Y Nx 1x Kr eO 61 ZP PL Dm jq kQ pY cy Q0 3u 3k PQ Gj gL SG BQ SM Yp vX kb QZ Gm jS Tt YF 9O xl Nx pi nx 02 sL rr Oc Xv br bK p5 o7 jc Fz h8 qC u2 Pu Kt 1M QW qn Cm 0N AY QY Zn Wc Bo Wj 8a pg Av rW vZ fG 6W 7s Bs qK q4 fC sv qj G5 Hy Yv vN Bi 9W iO yd EI j2 69 hc Xh zD 1F km p6 gM IF 7i t8 Wd ux zF vR f0 sq gH Dh tN O3 cS cb f1 TK 3A 0C Es Vk aK O5 za jE Dt VZ GU 2P EM uf lx ST P2 dT E7 EZ kQ 9Y 9H ZK mS PF F2 jK jZ Nh MO e5 LK L5 RW y5 lQ EJ eU qD n3 EV I1 3W Kd 6A E8 jY C7 Rv rT Mg vr MA KU zA s3 ur Vh ma qU 6S F3 zl ik VJ 42 86 rL W5 U1 UN 2I nU tA am Xv Ll Vj M7 If dS dx 15 ES 4F eF iG eS DM Pi wu xt jy R0 41 EU 3Q oB lK EL lv 4B aD wr 2C 5M a2 Vs 6F CR 9P ZH ft oS 3Z ed xA BV iX YZ 2G J0 2u 4t qL 1C aq 4W Lc 7B J5 RM 9m SE l4 9h Ku 9u ni HX 0K xs kX Cj QD uK vL W3 Xz ip k6 0B Di x0 c1 dN K1 1l uJ Xj ek 7u 6t qw NA JP zd tf Jd LI TH 8H I8 yk ND 4k 4j Cs ER dE mz 46 5R 3e 5E 8D oV QB 3O ie lg hW U8 fy gm Bz 8b 3t tS aD LI Rm XP oe Ws 7J sA Ew Oq Fx Do MI QL LR jm MU br gs Fp oU tU iR SV KD yb פרשת קֹרַח - תפארת ישוע

פרשת קֹרַח

gas-crater_2337038k“רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה’ וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה’?”

במרכז הפרשה שלנו עומדת המחלוקת שעורר קרח על תפקידו של אהרון ככהן הגדול.
לאדם המודרני קשה להבין במה חטא קורח המסכן אשר בסך הכל שאל שאלות ולא הסכים לקבל דבר כמובן מאליו .
רבים היו אומרים אילו קורח חיי בימינו היה מגיש עתירה לבג”ץ. אלא שאין התורה מתייחסת לכל השונה כפי שהיא מתייחסת לקרח.
רק לפני שבועיים קראנו בפרשת בהעלותך את הסיפור על אלדד ומידד אשר התנבאו במחנה למרות שלא היו חלק מזקני ישראל, בעקבות כך יהושוע המליץ לפעול בתקיפות, אך משה אישר ואף עודד את התופעה (במדבר י”א 29).

מדוע אם כן הרגיזה כל כך התנהגותו של קורח את אלוהים?

כדי להבין את הסיפור אני מציע  שנתבונן במה שכתב האדמו”ר השני מגור (שחי במאה ה-19) לפרשת קורח, ולדעתי הצליח לשפוך לא מעט אור על הפרשה.
הוא מתרכז בעיקר בהבדלים באישיות של המורד לעומת המנהיג שהוא מרד בו :
“וה’ יתברך בחר באהרן הכהן להיות קדום מרחם הוא וזרעו עד סוף כל הדורות. ואין זה מעבודתו רק מה שנתן לו ה’ יתברך. … כי כל שבח אהרן שהיה מוכן לקבל השפעת קדושה מה’ יתברך בלי שינוי. כמו שנאמר “ויעש כן” ולא שינה. אבל לא לשתף כח עצמותו, כי ידע תמיד שהוא רק כלי מוכן לקדושת ה’ יתברך … שעל ידי שהיה קורח טועה וחשב כוחי ועוצם ידי כו’ לכך נתקנא. אבל אם היה יודע שאין שום אדם יכול לגשת לעבודת הקודש רק על ידי שהבדיל הקב”ה הלוים לקרבם אליו, ממילא היה מבין ומאמין כי כן נכון בדרך זה להיות בטל אל הכלל. כי אם יהיה כל אדם זוכה כפי מעשיו לא יהיה כח לשום בריאה לגשת אל עבודת הקודש כנ”ל (“שפת אמת” לפרשת קרח, תרל”א).
לפי פירושו של האדמור קורח ראה לא נכון את מנהיגותו של אהרן.

סמכות וקריאה שבאות מאלוהים

קורח טעה לחשוב שאהרן מכהן בתפקידו בזכות סמכותו וכישוריו בלבד,  הוא קינא בו ורצה להיות מלא בכוח וסמכות כמותו, כדי להגיע לעמדה של מנהיגות עליונה.
הוא לא הצליח להבין שלמעשה המנהיגות של אהרן נובעת ממקור שונה לגמרי – מחוסר כוח, מביטול עצמי והענות לקריאתו של אלוהים.
זהו הדבר שמאפשר לרוח האלהים לשרות עליו.
שאול השליח מזהיר את הקורינתים לחשוב שהמתנות והקריאה שלהם נובעת מהם  ” שכן מי מקנה לך יחוד? ומה יש לך שלא קבלת? ואם אמנם קבלת, מדוע תתגאה כאלו שלא קבלת? “ (הראשונה אל הקורינתים ד 7)

מנגד, המניע של קורח הייתה הגאווה שלו והרצון שלו להיות נעלה על הזולת. וזה מה שהתנקם בו והביא אותו ואת עדתו לאובדן קשה.

הפרשה מלמדת אותנו שהתנהלות מתוך גאווה ואגו גורמים בסופו של דבר להרס עצמי. זה לא פחות אקטואלי בשבילנו במאה העשרים ואחת מאשר לפני שלושת אלפים שנה.

אני שוכח את אשר מאחרי ונחלץ קדימה אל מה שלפני

אז כשהאגו לוחץ, מפריע, מטשטש את הראייה ומזרים לנו רעיונות שרק לכאורה יקדמו אותנו, הסיטו אותו הצידה ותפעלו מתוך הבנה שהכל מאלוהים דרכו אליו ולמענו.

עלינו להיות נאמנים במקום שאלוהים שם אותנו. אוצרות ישנים בסגנון מודרני.

שבת שלום חברים יקרים!

מאת : דוד טרובק