חזרה בתשובה – מה זה באמת?

תוכן עניינים

המושג "חזרה בתשובה" איבד בימינו הרבה ממשמעותו המקורית. רובנו חושבים שהמשמעות של "חזרה בתשובה" היא להפוך לחרדי. לשנות את אורח החיים שלנו לאורח חיים חרדי. להתלבש כחרדי ולשמור את המצוות כפי שהחרדים שומרים.

למעשה, המשמעות של "חזרה בתשובה" היא לחזור לאלוהים בתשובה לקריאתו אלינו. אלוהים קורא לנו לשוב אליו במקומות רבים בתנ"ך. לדוגמא, בזכריה א:3-4 כתוב "וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, שׁוּבוּ אֵלַי, נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת, וְאָשׁוּב אֲלֵיכֶם אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת … שׁוּבוּ נָא מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וּמַעַלְלֵיכֶם הָרָעִים". כשאנחנו עונים לקריאה של אלוהים, עוזבים את דרכינו הרעות וחוזרים אליו, אנחנו "חוזרים בתשובה".

הצעד הראשון של חזרה בתשובה

"חזרה בתשובה" מתחילה תמיד בהכרה בכך שאני עושה את הרע בעיני אלוהים. שאני חוטא לאלוהים לפחות בחלק מהדרך שבה אני חי את חיי. אם אני לא מכיר בזה, אז אין דרך רעה שאני צריך לשוב ממנה. אם אני לא מכיר בזה, אז הכל בסדר ואני יכול להמשיך לחיות את חיי כרגיל. 

אנשים רבים חושבים ש"הם בסדר" ואינם צריכים לחזור בתשובה מכיוון שהם משווים את עצמם לאחרים. בהשוואה הזו אני יוצא בסדר (תמיד אפשר למצוא אנשים גרועים יותר) ולכן המסקנה היא שאני בסדר גם בעיני אלוהים. זו טעות גדולה. הסטנדרט של אלוהים עבורנו איננו אנשים אחרים. הסטנדרט של אלוהים עבורנו הוא מצוות התורה וקודם כל עשרת הדיברות. כל אחד שיבחן את עצמו בכנות יראה שהוא אינו שומר את עשרת הדיברות (מי לא חומד, משקר ואפילו גונב קצת לפעמים?) ואפילו לא את הדיבר הראשון "לֹא-יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, עַל-פָּנָי"

רגע …. בטח שאני שומר את הדיבר הראשון. אני לא עובד אלוהים אחרים! נכון, רובנו לא עובדים פסלים ואלילים, אבל לעבוד אלוהים אחרים זה לתת את המקום הראשון בלב שלנו למשהו או מישהו אחר במקום אלוהים. כמה מאיתנו עובדים את "אליל הכסף", "אליל הקריירה", "אליל ההצלחה החברתית", "אליל הספורט", ועוד ועוד?

הצעד הראשון לחזרה בתשובה דורש כנות עצמית. הוא דורש גם לב רך להכיר בדברים הרעים שאני עושה, למרות שבעיני רוב החברה הדברים האלה אינם נחשבים רעים כלל. הסטנדרט הקובע הוא הסטנדרט הקבוע של האלוהים הקדוש בורא שמים וארץ. לא של החברה והסטנדרטים המשתנים שלה בכל דור ודור.

חזרה בתשובה היא הצעד הראשון לאמונה בישוע המשיח

הצעד הראשון להאמין בישוע הוא לחזור בתשובה. להכיר בזה שאני חוטא ולרצות לשוב לאלוהים. ישוע מאפשר לנו את הדרך חזרה לאלוהים. הוא שילם את המחיר עבור החטאים שלנו. באמונה בו אלוהים סולח לנו ואפילו מוחק את חטאינו. כתוצאה מכך, אנחנו מטוהרים ונפתחת לנו הדרך לקשר אישי וישיר עם אלוהים הקדוש והנבדל מחטא.

החטאים שלנו מפרידים בינינו לבין אלוהים ("עֲוֺנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים בֵּינֵכֶם לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם; וְחַטֹּאותֵיכֶם הִסְתִּירוּ פָנִים מִכֶּם מִשְּׁמוֹעַ", ישעיהו נט:2), לכן אנחנו זקוקים למחיקת חטאים לאפשר את הקשר האישי איתו. הקורבן של ישוע המשיח והאמונה בו נותנים את מחיקת החטאים ופותחים את הדרך לקשר אישי וישיר עם אלוהים.

חזרה בתשובה היא חלק קבוע מחיי המאמין בישוע המשיח

יהודי משיחי

באמונה בישוע המשיח אלוהים משנה אותנו להיות אנשים שהולכים יותר ויותר בדרכיו, דרכי האהבה, ועושים את הטוב בעיניו. אבל זה תהליך. תהליך שבעצם נמשך כל חיינו ואף מאמין לא הופך אף פעם להיות "מושלם". כולנו ממשיכים לחטוא באופן כזה או אחר לאלוהים. ככל שאנחנו מתבגרים יותר רוחנית, אנחנו חוטאים פחות אבל אף פעם לא מגיעים למצב שאיננו חוטאים כלל. 

לכן, באמונה בישוע אנחנו שמים את ליבנו יום יום לראות את הדברים שנפלנו בהם. הדברים שעשינו שאינם לפי רצון אלוהים ולחזור בתשובה – להכיר בהם, לבקש את סליחת אלוהים בזכות הקורבן של ישוע המשיח ואת העזרה שלו להשתנות. כשאנו מבקשים את סליחתו, אלוהים נאמן תמיד לסלוח ולטהר אותנו מחטאינו, כך שהקשר האישי שלנו איתו נשמר ומתחזק. 

"אִם נֹאמַר שֶׁאֵין בָּנוּ חֵטְא, מַתְעִים אָנוּ אֶת עַצְמֵנוּ וְהָאֱמֶת אֵינֶנָּה בָּנוּ.  אִם נִתְוַדֶּה עַל חֲטָאֵינוּ, נֶאֱמָן הוּא וְצַדִּיק לִסְלֹחַ לָנוּ עַל חֲטָאֵינוּ וּלְטַהֵר אוֹתָנוּ מִכָּל עַוְלָה", הברית החדשה, הראשונה ליוחנן א:8-9

יותר מזה, ככל שאנו חוזרים בתשובה ומבקשים את עזרת אלוהים להשתנות, אלוהים פועל בנו את הפעולה העל טבעית שלו לשנות אותנו מבפנים. באמונה בישוע המשיח, הוא הופך אותנו לאנשים שמפיקים יותר ויותר את "פירות הרוח". פירות טובים של אהבה, ענוה, נדיבות, סבלנות, חמלה ועוד.

"פְּרִי הָרוּחַ הוּא אַהֲבָה, שִׂמְחָה, שָׁלוֹם, אֹרֶךְ רוּחַ, נְדִיבוּת, טוּב לֵב, נֶאֱמָנוּת,  עֲנָוָה, רִסּוּן עַצְמִי", הברית החדשה, אל הגלטים ה:22-23

"הָאַהֲבָה סַבְלָנִית וּנְדִיבָה; הָאַהֲבָה אֵינָהּ מְקַנֵּאת; הָאַהֲבָה לֹא תִּתְפָּאֵר וְלֹא תִּתְנַשֵֹא; הִיא לֹא תִּנְהַג בְּגַסּוּת, לֹא תִּדְרֹשׁ טוֹבַת עַצְמָהּ, לֹא תִּרְגַּז וְלֹא תַּחֲשֹׁב רָעָה.", הברית החדשה, הראשונה אל הקורינתים יג:4-5

לקריאה נוספת...