למה אנחנו מאמינים בישוע המשיח?
תוכן עניינים
לכל אחד מאיתנו יש סיפור אישי כיצד הוא הגיע לאמונה בישוע המשיח. אנחנו יכולים לחלוק את הסיפורים האישיים שלנו (ראה עדויות) ועדויות נוספות לכך שישוע הוא המשיח, אבל אנחנו לא יכולים להוכיח את זה. למה? כי לא ניתן להוכיח באופן מדעי עניינים רוחניים. אפשר להביא עדויות שמצביעות על כך שזו אמת, אבל ההחלטה אם לקבל את זה כאמת או לא היא החלטה אישית. כאן נדרש הצעד של אמונה להשלים את הדרך ולקבל את האמת שהעדויות מצביעות עליה.
אז מה העדויות שמצביעות על כך שישוע הוא המשיח?
נבואות התנ"ך
ישנן נבואות רבות בתנ"ך שנכתבו מאות שנים לפני היוולדו של ישוע ומעידות שהוא המשיח. ראו את המאמר נבואות בתנ"ך על ישוע המשיח שמפרט חלק מהנבואות הללו.
נקודה מעניינית היא שהעותקים המוקדמים ביותר של ספרי התנ"ך כולל הנבואות על המשיח נמצאו במגילות ים המלח בקומראן. מגילות אלה נכתבו כ300 עד 100 שנים לפני היוולדו של ישוע. כלומר, אנחנו יודעים בוודאות שהנבואות הללו לא נכתבו ו"הותאמו" לישוע בתקופה מאוחרת יותר אחרי חייו על פני הארץ.
עדויות מהתלמוד
התלמוד שנכתב על ידי הרבנים שדחו את ישוע איננו "אוהד" של ישוע בלשון המעטה. להיפך, הוא יוצא בזעם כנגד האמונה בו. למרות זאת, ניתן למצוא מספר דברים בתלמוד שמעידים על כך שישוע הוא אכן המשיח בן דויד.
- במסכת יומא כתוב שבמשך ארבעים שנים לפני חורבן בית המקדש השני התרחשו דברים בבית המקדש שהעידו על כך שהוא עומד להיחרב:
"ארבעים שנה קודם חורבן הבית לא היה גורל עולה בימין, ולא היה לשון של זהורית מלבין, ולא היה נר מערבי דולק, והיו דלתות ההיכל נפתחות מאליהן, עד שגער בהן רבן יוחנן בן זכאי. אמר לו: היכל היכל! מפני מה אתה מבעית עצמך? יודע אני בך שסופך עתיד ליחרב, וכבר נתנבא עליך זכריה בן ברכיה (זכריה יא, א) "פְּתַח לְבָנוֹן דְּלָתֶיךָ וְתֹאכַל אֵשׁ בַּאֲרָזֶיךָ. ", תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף לט, עמוד בבית המקדש חרב בשנת 70 לספירה. ארבעים שנים לפני – זה שנת 30 לספירה. בדיוק הזמן שבו ישוע המשיח נשפט על ידי הכהנים והרבנים ונמסר לרומאים להוצאה להורג. התלמוד מעיד כאן שמאז שישוע המשיח נדחה על ידי ההנהגה הרוחנית של העם החלו להתרחש דברים על טבעיים בבית המקדש שהעידו על כך שהוא עומד להיחרב!
- במסכת סנהדרין (בבלי סנהדרין מג א) כתוב שישו (ישוע) היה "מקורב למלכות". זוהי עדות לכך שישוע אכן היה ממשפחת דויד המלך. המידע לגבי משפחות ושושלות יוחסין של כל בני העם בתקופת בית שני היה קיים בלשכות בית המקדש, כך שהכוהנים והרבנים ידעו שישוע הוא אכן ממשפחת דויד המלך.
עדויות שישוע קם לתחיה
[מתוך המאמר ישוע חי]
הכוהנים והרבנים, שהתנגדו לישוע מאוד ומסרו אותו לרומאים למות, לא יכלו למצוא את הגופה שלו ולהראות אותה לעם. התלמידים של ישוע הכריזו שהוא קם לתחיה ועל הבסיס הזה גדלה קהילת המאמינים בישוע המשיח. המנהיגים הרוחניים, שהתנגדו מאוד לאמונה בישוע המשיח ורדפו את המאמינים בו, יכלו פשוט להוציא את הגופה שלו מהקבר ולהראות לכולם שזה לא כך. הם לא עשו את זה מהסיבה הפשוטה שלא היתה גופה! אם היתה גופה, הם היו מראים אותה באופן פומבי וגומרים עם הסיפור הזה של האמונה בישוע שהם התנגדו לה כל כך.
אבל יכול להיות לזה הסבר פשוט – לא? אולי התלמידים של ישוע העלימו את הגופה מהקבר? זו היתה למעשה השמועה שהפיצו הכוהנים והרבנים באותו זמן. אבל יש בעיה גדולה עם ההסבר הזה. הבעיה היא שכל תלמידיו הקרובים של ישוע המשיח, שטענו שהוא קם לתחיה והתגלה אליהם, היו מוכנים להירדף, להיאסר, לסבול מלקות ועינויים ואפילו למות על הטענה הזו שלהם שישוע חי. נכון, יש הרבה אנשים בהיסטוריה שהיו מוכנים לסבול ולמות על האמונה שלהם. אבל יש הבדל גדול בין להאמין במשהו ולהיות מוכן למות על זה, לבין להיות מוכן לסבול ולמות על משהו שאתה יודע שהוא שקר. אם התלמידים של ישוע באמת העלימו את גופתו, הרי שהם ידעו שהוא מת ושהטענה שהוא קם לתחיה היא שקר. זה אומר שהם היו מוכנים לסבול ולמות – רוב התלמידים של ישוע הוצאו להורג על האמונה בו – עבור משהו שהם ידעו שהוא שקר. זה פשוט לא הגיוני! אולי אולי זה יכול לקרות עם מטורף אחד, אבל כאן מדובר בכעשרה אנשים שהיו מוכנים לעבור ייסורים ומוות על ההכרזה שלהם שישוע קם לתחיה.
התפשטות האמונה בישוע המשיח בעולם
- ההתפשטות של האמונה בישוע המשיח בקרב הגויים באימפריה הרומית.
האמונה בישוע המשיח התפשטה באימפריה הרומית במשך כ300 שנים לפני שהנצרות הפכה לדת הרשמית של האימפריה. באותה תקופה של 300 שנים המאמינים הגויים בישוע סבלו רדיפות קשות ביותר מידי האימפריה הרומית כולל עינויים והוצאות להורג בצליבה, שריפה והשלכה לחיות טרף. למרות זאת, התפשטה האמונה בישוע המשיח בקרב מיליונים של אנשים. רבים לא הסכימו להציל את חייהם תמורת התכחשות לאמונה שלהם בישוע המשיח – אפשרות שהרומים נתנו לרבים מהמאמינים שהוצאו להורג. יש כאן עדות לפעולה רוחנית על טבעית שגרמה לאמונה באלוהים האחד ובמשיח יהודי לצאת מארץ ישראל ולהתפשט באוכלוסיות של עובדי אלילים גמורים. עד ישוע המשיח, האמונה באלוהים אחד היתה מוגבלת לעם ישראל. פתאום – האמונה באלוהים אחד ובתנ"ך יוצאת מארץ ישראל ומתפשטת כאש בשדה קוצים גם מול רדיפות קשות ביותר. זו עדות חזקה מאוד להבטחה של אלוהים בתנ"ך שדרך המשיח יגיעו האור והישועה לכל הגויים.
"וְעַתָּה אָמַר יְהוָה … נָקֵל מִהְיוֹתְךָ לִי עֶבֶד לְהָקִים אֶת-שִׁבְטֵי יַעֲקֹב, וּנְצוּרֵי יִשְׂרָאֵל לְהָשִׁיב; וּנְתַתִּיךָ לְאוֹר גּוֹיִם, לִהְיוֹת יְשׁוּעָתִי עַד-קְצֵה הָאָרֶץ", ישעיהו מט:5-6
- האמונה בישוע המשיח עדיין מתפשטת בעולם.
במשך שנים האמונה בישוע המשיח התפשטה בעולם כולו. לעיתים באלימות ובכוח הזרוע – בניגוד מוחלט לברית החדשה, אך לרוב בסוג של פעולה על טבעית. בחמישים השנים האחרונות, האמונה התפשטה בסין הדיקטטורית ולמרות רדיפות קשות של המשטר האתאיסטי שם, יש היום כמאה מיליון סינים מאמינים בישוע! בנוסף, יש יותר ויותר מאמינים בארצות מוסלמיות שלמרות הפחד והרדיפות עוזבים את האיסלאם ונותנים את עצמם באמונה לישוע המשיח. ההבטחה של אלוהים היא שישועת המשיח תגיע "עד קצות הארץ" ואנחנו רואים את זה קורה. אנחנו רואים את האמונה בישוע המשיח שיצאה מארץ ישראל לפני אלפיים שנים מגיעה לכל מקום בקצוות העולם, כולל אפילו איים רחוקים באוקיינוס השקט.
עם ישראל
- הסבל של עם ישראל הוא עדות לישוע המשיח.
זה אולי קצת קשה לעיכול, אבל חורבן בית המקדש השני, היציאה לגלות והרדיפות הקשות שעברנו כמעט אלפיים שנים מעידים על ישוע. הם מעידים שעשינו משהו מאוד רע בעיני אלוהים. משהו שהביא עלינו את זעמו במשך תקופה ארוכה. משהו שהוא יותר גרוע אפילו מעבודת האלילים לפני חורבן בית ראשון. מדוע יותר גרוע? מכיון שעל אותה עבודת אלילים, אלוהים העניש אותנו ב70 שנות גלות בבבל. אבל הפעם, סבלנו כמעט 2000 שנים בגלות. מה הדבר הכל כך נורא שעשינו?? הרבנים אומרים שזו שנאת חינם בין קבוצות שונות בעם לפני חורבן בית שני. זה נשמע מאוד חלש. ריבים, שנאות ופילוגים תמיד היו בקרב עם ישראל בתקופת התנ"ך ואלוהים לא הביא עלינו אסונות כאלה. לעומת זאת, דחיה, גידוף וביזוי מתמשכים של המשיח בן האלוהים כן יכולים להסביר את זה.
- חזרת עם ישראל לארצו היא עדות לישוע המשיח.
מה הקשר?? זה קיום ההבטחה שאלוהים נתן לעם ישראל. אם כבר, זה מוכיח שהגלות היא לא בגלל הדחיה של ישוע המשיח. הרי עם ישראל לא התחיל להאמין בישוע המשיח ואז אלוהים החזיר אותו לארצו.
נכון. אבל יש כאן נקודה חשובה. התנועה שהחזירה את עם ישראל לארצו היא התנועה הציונית שברובה המוחלט היתה חילונית. תנועה של אנשים שעזבו את הדת והחלו לעלות לארץ ישראל ולהקים בה יישובים. אנשים שהפסיקו להישמע להוראה של הרבנים להישאר בגלות ולחכות למשיח שיחזיר אותנו לארץ ישראל. איך זה שאלוהים בירך דווקא תנועה של אנשים שרובם עזבו את האמונה בו ואת מצוות היהדות? יש כאן עדות שדווקא הדרך החילונית יותר קרובה לאלוהים מהדרך הדתית רבנית. איך זה? אם ישוע הוא אכן המשיח שהרבנים דוחים כבר אלפיים שנים, הרי שהחילוניות היא צעד בכיוון הנכון! היא משחררת אותנו מהכבלים של הרבנים ומאפשרת לנו לשקול באופן חופשי יותר את האפשרות שישוע הוא המשיח. באופן הזה, ניתן להבין את "חוסר ההיגיון" של אלפיים השנים האחרונות. דווקא כשהלכנו בדרך של הדת, נשמענו לרבנים ושמרנו את המצוות, באו עלינו אסונות בלי הפסקה. לעומת זאת, כשעזבנו את הדת והדרך הרבנית, התחילו לקרות ניסים ונפלאות. עם ישראל חזר לארצו וקמה מדינת ישראל שלמרות כל הקשיים משגשגת ומצליחה. ישוע המשיח הוא המפתח לפתרון של החידה הזו. לפתרון של "חוסר ההיגיון" הזה.
אלה חלק מהעדויות לכך שישוע הוא המשיח שאלוהים שלח לנו. כפי שאמרנו בפתיחה, אנחנו לא יכולים להוכיח את זה. אנחנו יכולים רק להביא את העדויות האלה ואת העדויות האישיות שלנו וכל אחד צריך לשקול בעצמו. זה מאוד דומה להחלטה של שופטים בבית משפט. ברוב המקרים אין הוכחה ודאית של מאה אחוז לכאן או לכאן. יש עדויות והשופטים בוחרים להאמין לצד מסוים על סמך העדויות הללו.
אבל במקרה הזה של האמונה באלוהים ובישוע המשיח יש עוד משהו. המשהו הנוסף הזה הוא תפילה לאלוהים שיגלה לך את האמת. אם תפנה/תפני לאלוהים לבקש את האמת בלב פתוח, אלוהים יגלה לך אותה. הוא יתן לך בדרך כזו או אחרת לדעת בליבך את האמת – שישוע הוא הוא המשיח בן דויד שבא לעולם.